בעיה

עבדתי כ-3 שנים בעבודה שהתישה אותי נפשית.מבלי למצואעבודה חדשה ועל אף כל הכרוך באבטלה העדפתי פשוט לעזוב לאחר כחודש מצאתי עבודה חדשה.בתחילה,היה לי מאודדדד רע..מקום מבולגן,לאף אחד לא ממש היה אכפת ממה שקורה אם כי לא מדובר בחברה פרטית!!??. אלא מקום שהייתי משוכנעת שאמצא בו יציבות(התפקיד ממוצע ופחות מתאים לי מבחינת כישורים אך התפשרתי).... כעת,העבירו אותי לתפקיד אחר,גרוע פי כמה - מה שגורם לי שוב להבין שדרכי נחסמה ושוב עליי למצוא הדרך החוצה.... שאלתי- האם עד כדי כך קשה למצוא עבודה נורמלית?? התפשרתי על שכר...על תפקיד....ועדיין לא הולך.באזור מגוריי אין ממש מקום נורמלי להשתלב בו... האם לעזוב ושוב לנסות את מזלי או לנסות בכל הכוחות להשתלב במקום הנוכחי אף על פי שאני ממש לא מוצאת עצמי בתפקיד החדש....שהיה אמור להיות מבחינתי כמעין קידום.??????????

חלי שלום, לפעמים חברות גדולות ו/או ציבוריות לא מאורגנות יותר מחברות פרטיות. טיב החברה פחות קובע, אלא צורת העבודה המושרשת, שבד"כ נקבעת לפי המנטליות של הדרגים הגבוהים... ככל שלמנכ"ל וחבר מרעיו אכפת יותר, כך הכל נראית אחרת גם בשטח. אני אחלק את התשובה לשאלה שלי לשני דברים: 1. תלוי מה ההגדרה של "עבודה נורמלית". 2. באופן כללי כן, די קשה למצוא היום עבודה. אז על אחת כמה וכמה עבודה שתתאים פיקס לכל הדרישות והיכולות. אנשים מוכנים להתרחק קצת מאיזור מגוריהם בשביל עבודה טובה (לראיה - כל העומסים בדרך לת"א, שנגרמים מאלפי אנשים שמגיעים מצפון ומדרום). אבל אני חייבת לציין, שהרכבת עוזרת מאוד בעניין הניידות. למרות שאת לא רואה את עצמך ממשיכה במקום ובתפקיד הנוכחי, אני חושבת שכדאי לך להישאר עד שתמצאי משהו אחר. אבל סופו של דבר, ההחלטה היא שלך, והיא צריכה להיות מבוססת על איך שאת מרגישה כרגע במקום העבודה, ועל הערכת המצב באופן כללי (כולל הסיכון של להישאר מובטלת הרבה יותר ממה שאת מוכנה). חג שמח, הרה.

למה היום כל-כך קשה למצוא עבודה? האם זה שונה מעבר? אני זוכרת שמהיום שהשתחררתי מהצבא זה מה שאני שומעת וזה היה לפני 15 שנה. לפי דעתי, הכל עניין של פרוטקציה ושוק עבדים במדינה שלנו. צר לי להגיד זאת.