דייייייייייייייייייייי!!!!- המשך

הרה, כן אני עובדת, אני גם לומדת, וחוץ מהמגורים אני מפרנסת את עצמי (כולל הלימודים) ואמנם המגורים בבית חוסכים אך אני נמצאת במינוס ענק... ובכל זאת, אם רק הייתי יודעת שאעמוד בזה- הייתי מייד עוברת דירה!!! רק בשביל לקבל קצת שקט... כל כך נמאס לי מהמריבות שלהם!!!! שאגב נמשכות מאז שאני זוכרת את עצמי... לפעמים עוברת בי המחשבה שאולי אניצריכה למצוא איזה גבר עשיר, אפילו קצת מבוגר ממני רק כדי שיוציא אותי מכל החרא הזה.... אבל אני לא חושבת שאני מסוג האנשים שיכולים לחיות עם מישהו רק בשביל הכסף... אבל מצד שני- התסכול מהמגורים בבית גובר מיום ליום....

בלה, שאלתי אם את לומדת, מאחר שבאוניברסיטאות יש מגורי סטודנטים... כמובן שזה לא רלוונטי אם את לא לומדת באוניברסיטה, אלא במכללה או מוסד אחר, שאינו מציע את האפשרות. אגב, בת כמה אחותך? צעירה ממך או גדולה ממך? כשאת בחדר שלך, אין לך פרטיות? אני מסכימה שלחיות בתוך חדר 24/7 זה לא מציאותי, אבל אם את צריכה לברוח קצת ממה שקורה בבית, החדר שלך מספק לך את המפלט הזמני הזה? אי-אפשר להסביר, בלי להכיר את הנפשות הפועלות לעומק, מה גורם לשני אנשים שלא מסתדרים זה עם זו להישאר ביחד... אולי הם נהנים מהמצב (באופן לא מודע)? אולי שניהם (או אחד מהם) פוחד לקום ולעזוב? ולפעמים פשוט נלכדים במערכת יחסית הרסנית, וכבר לא יודעים להסביר למה זה ככה, ובטח שלא מצליחים לראות את הפתח החוצה. והבעיה היא, שמי שהכי נפגע מזה (הילדים, כאמור) לא יכול לעשות כלום כדי לשנות את זה. כן, זה עניין של אופי - יש כאלה שיתחתנו עם כסף, ולא משנה עם הם אוהבים או לא. ויש כאלה שלא יכולים להתחתן בלי לאהוב את בן/בת הזוג. ולעשות משהו שמנוגד לאופי יכול לגרום לסבל לא קטן בטווח הרחוק. ברור שכרגע את מנסה לחשוב איך לצאת מהבית... אבל זה עלול להיות מצב של ליפול מהפח אל הפחת. האפשרות שאני חושבת עליה כרגע היא, ואולי היא בכלל לא מתאימה לך, לתפוס את ההורים שלך לשיחה לומר להם שאם הם רוצים לאכול אחד את השניה בלי מלח - זה עניין שלהם, בינם לבין עצמם - אבל שיתחשבו בך ובאחותך ויריבו או כשאתן לא בבית או בחדר שלהם, כשהדלת סגורה. הרה.

כן, יש לי פרטיות בחדר. אחותי גדולה ממני. בד"כ כשהם רבים אני בחדר עם דלת סגורה, אבל כידוע הקירות לא כאלו עבים...