תשובה לשאלותיך שלומקה

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

25/09/2006 | 19:53 | מאת: טופז

רוב שלומות אני ברוך השם. הילדים חמסה, חמסה, שום בצל........ חוץ מזה האקס שלי התאושש ואף התחתן והוא נשוי באושר. אפשר לומר שיש שקט ושלווה עבודה, בית וילדים. וזהו........ אז מה שלומך שלומקה? מה שלום הילדים? הנכדים? איך בעבודה? ומה שלום שמחוש? מור? הרה? לאן נעלמה כוכבית? ליבי? משהו זוכר שהיה פעם גברברון בשם ניר? ומה שלום מיכלי? מה שלום התינוק? פעוט? אם שכחתי לשאול משהו מה שלומו הוא מוזמן לכתוב ........ ספרו, ספרו הרבה חדשות...........שנתרגש טופזינקה

25/09/2006 | 23:17 | מאת:

בכל אופן, מה דעתך על המייל שללחתי לך? מפורט מספיק? וטופז - אני שמחה לשמוע שהדברים מסתדרים אצלך ועבורך סוף כל סוף. הגיע לך ולילדים למצוא את השקט והשלווה הללו. אני מאחלת לך שהשנה החדשה תביא עוברך רק בשורות טובות והמון המון ימים של שקט ושלווה.

26/09/2006 | 07:28 | מאת: שלומי

קיבלתי ממך מייל : הנה הוא: רופא יהודי צעיר, גאוות אמו, סיים התמחות ברפואה פלסטית באחד מבתי החולים הטובים של ניו-יורק ויצא להתנדב בשמורת אינדיאנים בניו-מכסיקו. כעבור שלושה שבועות הוא מתקשר לאמו הדואגת בברוקלין ומספר לה: " אמא יקרה, בעוד שבוע אני מגיע הביתה עם ארוסתי החדשה, היא אידיאנית ושמה 'כוכב זורח'". "נחמד", אומרת אמא. "גם לי יש עכשיו שם אינדיאני", ממשיך הדוקטור. "מהיום אני מבקש שתכני אותי 'צבי רץ'". "נחמד מאד" , עונה אמא. "למען האמת", קובע הבן, "אני חושב שגם את צריכה עכשיו שם אינדיאני". "איזה צירוף מקרים. התפרצת לדלת פתוחה, יש לי כבר שם אינדיאני", משיבה אמא. "באמת?", מתפלא הבן. "אתה יכול לקרוא לי ''יושבת שבעה''. עד כאן. על זה את מדברת ?

26/09/2006 | 08:18 | מאת: טופז

שנה טובה גם לך הרבה בריאות ושלווה. טופזינקה

26/09/2006 | 07:34 | מאת: שלומי

דוקא האקס המופרע הוא שהתחתן ??? לא יאומן. החיים מוזרים מאד. ומה איתך בשטח הרומנטי ? יש מישהו באופק ? האנשים לאט לאט התאדו מפה. בדיוק כמוך. אולי תעשי לנו קאמבק ? הילדים והנכדים בסדר גמור ברוכשם. מתישים אותנו כהוגן. למה ילדים צריכים להתווכח על כל דבר ? בטח שזוכרים את ניר. בחורצ'יק מבריק אבל לפעמים נכשל בלשונו ומרגיז אנשים. מעניין אם הוא לפעמים מציץ לכאן. לגבי שמחוש, היא כנראה מאד עסוקה כעקרת בית נאמנה ומסורה. היא בטח עכשיו באמצע הכנת מאכלים מיוחדים לערב כיפור. לגבי מיכלי, לפני החג היא הפציעה וברכה אותנו בשנה טובה. אם את מציצה לכאן מיכלי, ספרי לטופז קצת חדשות כדי שהיא תתרגש, בסדר ? את עדיין באותה עבודה ? תהיי בריאה ושנה טובה

26/09/2006 | 12:19 | מאת: מור

שמחה "לשמוע" ממך ושמחה לשמוע שהכל בסופו של דבר מסתדר מקווה לי לך ולכולם המון בריאות ואושר שלא נפסיק לצחוק ולחייך והרבה בשורות טובות אצלי התחדשה רק הקטנטונת , כפרה עליה, משוגעת עליה סה"כ 2 בנות יפות ומקסימות והשאר הכל "זה סיים"... יענו- אותו דבר, פעם למעלה ופעם למטה.... מועדים לשמחה וגמר חתימה טובה וצום קל- למי שצם...

27/09/2006 | 08:00 | מאת: טופז

כן, בסוף הוא התחתן......הכיר משהיא באינטרנט, תוך חודש עברו לגור יחדיו. תוך שלושה חודשים הצהירו על אהבתם. תוך חצי שנה התחתנו. ובא לציון גואל. אותה גברת היא אישה נחמדה, נראת נהדר והכי הכי הכי חשוב........הילדים שלי אוהבים אותה. לא אכחיש ואף אודה כי כאשר אני אני רואה שהיא מחבקת את הפספוס הקטן שלי נחמץ ליבי.....אך מצד שני אני שמחה שהוא מוכן לקבל ממנה חיבוק כי זה מעיד על קירבה אליה וחשוב לי שיהיה להם טוב כשהם הולכים אליו. רק הלוואי שהיו הולכים אליו יותר מפעם בחודש.....כי הם מתגעגעים אליו מאוד. בכל מקרה, עזבתי מקום עבודה אחד כי עבדתי ביותר ממשרה מלאה והעומס והלחץ היה עצום, לגדל שלושה ילדים לבד בלי עזרה מאף אחד, להחזיק בית ולעבוד במשרה וחצי .....זה קשה ואין ספק כי זה בא על חשבון הילדים. אז היום יש משרה אחת בלבד ואני פנויה לילדים אחר הצהריים.