להרה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
הייי הרה! התפלאתי לגלות שלמרות שפחדתי מהפחד,התגברתי על זה בסדר לחלוטין,לא הרגשתי רע בסוף שבוע הזה, (כאילו שכבר התרגלתי לאכזבות ופתאום זה לא ממש משפיע עליי) עכשיו בגלל זה שהבנתי שאין יותר את הבחור שאני אובסיסיבית אליו(למרות שקשה לי הרה )פתאום אני מסתכלת אחורה ורואה כמה זמן בזבזתי בשנה הזו שלא עבדתי בגללו. יכלתי לחסוך כסף וללמוד השלמת בגרויות.... יצאתי הכי מופסדת מהכל,אומרים שמתחזקים ממכשולים הלוואי וזה יכשל אותי להבא! האמת שהוא עדיין מעסיק אותי במחשבות שלי,ובמיוחד זה שסיפרתי לך שלא יצאתי למקום בו אנחנו יוצאים, ואני יודעת באיזה ימים הוא שם.והרסתי בזה שהחזקתי שבועיים יפה והוא זה שחיפש אותי ,ואז שוב הרסתי והתנהגתי בצורה כזו שהוא ברח.... אוףףףףףףףףףףףףף איתיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני באמת כועסתת על עצמי על זה. יש לי תחושה שגם אם אני לא יצא לשם חודשיים או שנה לא יפריע לו,למרות שבמשך שבועיים הייתי "כנראה"חסרה לאגו שלו.אבל עכשיו הוא הבין שאני משחקת משחק. (והכוונה שרציתי שדברים ישתנו בינינו..) היום אחרי הכל אני התאכזבתי לגלות שאני ללא עבודה ללא כלום פתאום בא לי ללמוד לעבוד ,ממש משהוא קרה לי....מפחדת מהחיים עושה רושם שאין לך מה לחפש בחוץ בלי תואר,או תעודה מסויימת.... אבל יש לי הרגשה שעוצרת אותי והיא,אומנם אני בת 23 אני מרגישה כאילו אנשים בני 20 עושים את ההשלמה של הבגרויות שלהם ולא בגילי. משום מה זה קצת עוצר בעדי כאילו מאוחר כבר.... הרה: את חושבת שההתנתקות מימנו תעשה רק טוב, למרות שמאוד קשה לי ? את חושבת שאם אני חשובה לו כמו שחשבתי אז הוא לא ירצה לאבד אותי ? התחלנו שבוע חדש,באסההההההההההההההההה לא כיף.שוב לחץ נפשי שוב החיים הקשים........ שיהיה לך שבוע טוב ונדבררררררררררררררררררררררררררררררר תודה ונשיקות דנה
אומרים שמה שלא הורג - מחשל. כפתגם עממי זה נחמד. בפועל - זה לא תמיד נכון... אני לא כותבת את זה בשביל לקלקל לך משהו, אלא בשביל שתדעי שיש דברים שהם בדיוק להיפך - ככל שאנחנו סובלים מהם יותר, כך כושר ההתמודדות שלנו נחלש עד שמגיעה נקודת משבר מסויימת. כמובן שזה לא תמיד ככה, ולא בכל מצב ובכל מקרה, וזה תלוי בעוד הרבה גורמים. אבל אם הגעת לנקודב שבה נפקחו לך העיניים, ובמבט לאחור את מבינה שהפסדת המון בגלל ההתעסקות האובססיבית הזו בבחור הזה (שאולי אפילו לא שווה את זה?), אז זו בהחלט יכולה להיות מעין נקודת מהפך עבורך. אולי לא היית ממש חסרה לו. אולי מה שהיה חסר לו זה המוכנות שלך למחוק את עצמך עבורו. או - במילים שלך - האגו שלו חטף מכה רצינית כשהוא הבין, שאת לא תמיד תרדפי אחריו... אנשים משלימים בגרויות כשהם חושבים שזה הזמן הנכון עבורם. אמא שלי משגיחה על נבחני בגרות בתקופת הבגרויות. אני יודעת ממנה, שגם אנשים בני 30 באים לשפר/להשלים בגרויות. זה לא משהו שעושים רק בגיל 20, ואחרי זה הכל אבוד. ממש לא. זה עניין של החלטה ומוכנות להתעסק עם זה ולהשקיע בזה. אני חושבת, שההתנתקות ממנו תעשה לך טוב מהסיבות שציינת - תוכלי לעשות עם עצמך דברים שאת באמת רוצה (לימודים, עבודה), אולי להשתחרר ממנו ולפנות את עצמך לאופציה של קשר זוגי שייטיב איתך, דבר שכרגע את לא מסוגלת לעשות משום שרק הוא מעסיק אותך. אני לא יודעת מה באמת המניעים שלו, אם ומה הוא רוצה. ולמען האמת - אני לומדת להכיר אותך, לא אותו. לא רלוונטי מבחינתי מה הקטע שלו, אלא מה זה עושה לך. וזה פוגע בך ומזיק לך.
