משהי שהתאהבתי בה, וזה נגמר
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
היי הרה, היה לי קשר של חודש עם משהי שהתאהבתי בה, וזה נגמר ...אותה אחת שכתבתי לך עליה לפני חודש היא לא התאהבה בי. הרה אני מתחילה להרגיש יאוש עמוק ... זה נובע מכך שאני לא מבינה למה היא עזבה אותי. זה בטח די ברור ואני סתם עיוורת ... כבר נמאס לי, הרה, ממש נמאס לי אני יכולה לנסות להפיק לקחים עד שנה הבאה ... הרה ,באותה מידה אני מסוגלת פשוט לשכוח את האהבה שלי אליה ולהמשיך הלאה ... איך נלחמים בפרנויה ? אני מתחילה להתדרדר לזה ... פתאום אני רואה את דמותה וחשה רדופה. ומצד שני אני משכנעת את עצמי שממילא לא רציתי אישה במצבה המשפחתי, כי זה מזמין צרות .... נמאס לי להתאהב ככה ... היום רק צצה לי המחשבה להעזר בך ואם הייתי צריכה לדבר על זה ולא רק לכתוב היה מתפרץ ממני פשוט בכי ולא שום מילה אחרת
הילה, היא פשוט קמה והלכה? בלי לומר מילה? או שהיא הסבירה את המקום שלה, ולא הצלחת להבין אותה? אם היא הסבירה - מה היא אמרה? ואם היא לא אמרה כלום, ואין לך מושג מה עומד מאחורי סיום הקשר, אני חושבת שאת יכולה לשאול אותה... בין אם תאהבי את התשובה שלה ובין אם לא, לפחות תדעי מה בדיוק קרה לה. או שמא הסיבה לסיום הקשר, מבחינתה, היא שהיתה התאהבות חד-צדדית (רק מצידך), בעוד שהיא לא הרגישה כלפייך את אותם רגשות? אני לא חושבת שאת פראנואידית... פשוט קשה לך מאוד כרגע. הרי גם אנשים שאיבדו את יקיריהם בנסיבות טרגיות של מוות, מדמיינים לעתים שהם רואים את מי שמת, למרות שבפועל זה לא יכול להיות. זו תוצאה של קושי שנובע מהפרידה, של געגועים, לפעמים של כעס ו/או חוסר השלמה עם האובדן. אז לא, את לא סובלת מפרנויה קלינית... אין לי ספק שכרגע התחושה שלך אמיתית, ואני מאמינה שזה יעבור בשלב מסוים. ואם היית מדברת על זה עם מישהו/י, והיית מתפרצת בבכי ולא מדברת, מה אז? לא היה קורה שום דבר רע. אולי זה היה מקל עלייך במעט...
היא לא פשוט קמה והלכה היא פשוט לא התאהבה בי, והיא מחפשת משהי להתאהב בה ...היא לא רוצה להרגיש שהיא מפסידה משהו ... כנראה שהיא במסע השתוללות, היי דיי היפר-אקטיבית ...את חושבת שזה היה מונע ממני להתחבר אליה בהתחלה לו ידעתי ? הרי את זוכרת שכתבתי אלייך את החששות שלי עוד מההתחלה. האינטואיציה שלי לא שיקרה. מה גם שיש לי תחושה שהיא תנסה לחזור.
