להרה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
היי הרה... מה שלומך? אצלי ממש לא טוב ; ( היום התחלתי לעבוד ןשוב כמו תמיד בא אליי תמיד הקשיים כאילו אני ממגנטת אותם. היום בעבודה באו אליי ודברו איתי באנגלית,הרגשתי שוב כמו בהתחלה, רוצה לברוח.. מתרוצצות לי בראש מה אני יעשה איזה פאדיחה לא לדעת אנגלית בגילי...פשוט יצאתי מהחנות בוכה בוכה ובוכה לא חזרתי. הרגשתי שאני לא עומדת בזה,הרגשתי לא שווה הרגשתי מין סוג של טיפשה?.ואז הלכתי הביתה הסתגרתי בחדרי ובכיתי המוןןןןן כל כך מפריע לי האנגלית,קניתי מלא ספרים ללמוד לא הולך לי,אני לא יודעת איך לעשות את זה. אין לי כרגע כסף למורה פרטית. אני מתוסכלת הרה,כל כך עצוב לי ! חייבת עזרה ה ה ה ה ה ה . . . . דנה
אז מישהו פנה אלייך בעבודה, ודיבר איתך אנגלית... נכון, זו לא הרגשה נעימה באותו רגע, אבל יכולת פשוט להפנות אותו לעובד/ת אחר/ת. לא לדעת אנגלית בגילך זה לא סוף העולם. יש אנשים שמתו בשיבה טובה בלי לדעת אנגלית, ובכל זאת חיו חיים עשירים ומלאים, רק בלי ידיעת אנגלית. ההבדל הוא, שהם כבר מתים ולא יכולים לשנות את זה, את עוד צעירה ויש לפנייך עוד המון שנים של אפשרות לשנות את זה. לא כולם יכולים ללמד את עצמם שפה זרה באמצעות ספרים. זה לא שייך לטיפשות, אלא לשיטות למידה שונות, שמתאימות לאנשים שונים. ואולי זה הזמן לסדרי עדיפויות: להמשיך ולעבוד, למרות שלעתים זה מביך, לחסוך מספיק כסף וללכת ללמוד אנגלית בצורה מסודרת. חשבת על הרעיון שהעלית בפעם הקודמת - על קביעת פגישה עם פסיכיאטר?
