להרה

הייי הרה,השעה מאוחרת אין מצב לדעתי שאת בזמן הקרוב תעני לי.... את יודעת היום הבנתי שיש אנשים מסויימים ,שלא עשו לי משהוא מיוחד ואני נרתעת מהם.. הכוונה מרגישה נחותה פחות טובה פחות מוצלחת.. היום עשיתי טיול עם הכלבה שלי ופגשתי שכנים שלי שהם אני הייטק ,הרגשתי רע עם עצמי! לא עשו לי כלום,הרגשתי רע מאוד רע..אני כל כך מעריכה אנשים כמוך, מוסכלים.. משהוא שהוא בעיני בלתי השגה לעצמי. מאוד הייתי רוצה להצליח ולהיות כמו כולן, ואת יודעת מה רק להרגשה שלי! יכול להיות שאני תופסת מ מישהוא אקדמאי,כמשהוא מיוחד בגלל הרצון שלי להיות כזו? אני תמיד מרגישה שאף אחד מלומד לא ירצה בי, הרי הוא יחפש מישהיא ברמה שלו.. שגם גורם וגרם לי להרגיש נורא ואיום עם עצמי! זה נורא איך מתמודדים עם כל כך הרבה דברים נוראים,כל פעם משהוא אחר... יש לי בעיה עם אנשים וזה היה מאז ומתמיד, אני לא מרגישה בנוח ,לא כיף לי לשרת להיות פתוחה בפני אנשים אחרים,ןעבודה עם לקוחות מצריכה את זה מימך. אני מעדיפה להיות לבד, ולדבר עם מי שבא לי ולא להפתח ולדבר עם כולם.. למה זה ,בגלל חוסר בטחון מאנשים או פחד ??? יש לי רעיון עבודה מחר בחנות , אני מצד אחר צריכה כסף מצד שני אני רק מעצם המחשבה בלהיות עם אנשים ולשרת אנשים שאני מכירה ולהיות כל היום צבועה ונחמדה, הורג אותי.... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה זה החיים האלאה, היעוד שלי לסבול נראה לי! בוקר טוב ושבת שלוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם אוהבת אותך דנה!

גם ממני

אני רוצה לספר לך משהו מהחיים: יש לי זוג חברים טובים (אנחנו מכירים כבר הרבה שנים), שניהם בשנות ה-30 לחייהם. הוא בקושי סיים תיכון, ומאז החליט שלימודים זה לא הקטע שלו (אלא אם זה קורס ספציפי שקשור לתחומי העיסוק והעניין שלו); זה לא שהוא לא יכול - הוא פשוט לא מעוניין בזה. מצד שני, היא כבר עם תואר שני ובדרך לדוקטורט. דנה - שניהם לא מובטלים. היא עובדת בתחום שלה, והוא פתח עסק עצמאי (ואין לו תואר בשום דבר). היא לא חושבת שהוא טיפש או נחות ממנה, ולו אין רגשי נחיתות לעומתה, למרות שהיא רכשה השכלה גבוהה בצורה מסודרת. אז כן, לימודים אקדמאיים זה מעניין מאוד, וגם תורם להעשרה ומבחינה מקצועית (תלוי כמובן מה לומדים ולאיזה כיוון מקצועי שואפים). אבל תואר כזה או אחר אינו עושה את הבן-אדם לטוב יותר או שווה יותר. אני מבינה שאין לך שליטה על התחושות האלה, אבל להרגיש רע ליד אנשים משכילים (השכלה שהם עבדו קשה עבורה) פירושו להרגיש רע בגלל איזשהו סטטוס, ולא בגלל האישיות של אותם אנשים. אני יכולה לומר לך על עצמי, שאני לא בוחרת חברים לפי ההשכלה או המקצוע שלהם, אלא לפי מי שהם מתחת לכל התארים הללו. כי אני מכירה אנשים עם תואר, והם ממש לא נחמדים. ולעומתם יש אנשים, שלא למדו כלום, והם מיוחדים ומקסימים. ואת יודעת מה, בעיניי למשל, זה שאת מגדלת כלבה זה חיובי ומראה שאת מסוגלת גם להעניק מעצמך למען אחרים (תכונה נפלאה). אז ככה - עבדתי בחנות כלשהי, וזה כלל כמובן גם מתן שירות. פגשתי אנשים מכל הסוגים והמינים; החל בכאלה שהיה נחמד לשוחח איתם, וכלה בכאלה שצעקו עליי וקיללו אותי (כי היה להם יום רע כנראה...). אני בחרתי מה מהדברים ייכנס לי דרך האוזניים ומה לא. אז כל המקטרים והמקללים למיניהם ממש לא הזיזו לי. החוכמה היא, במתן שירות לזולת, לא להיות צבועים אלא לומר את האמת, אבל לא בצורה שפוגעת ומעליבה. זה תלוי, כמובן, בטיב השירות ובדרישות של מקום העבודה. ואת ממש לא חייבת לפתוח את עצמך בפני לקוחות; בהקשר הזה את לא חייבת להם כלום מלבד להעניק להם את השירות הטוב ביותר שאת יכולה להציע. ונכון שזה לא תמיד קל, אבל זה גם לא מסובך כמו שזה (אולי) נשמע. תשתדלי בראיון העבודה כמה שאת יכולה. תחשבי שיש מטרה חיובית לעבודה הזו (כסף, מבחינתך) ותראי שזה לא הדבר הכי נורא בעולם. מניסיון :-).