להרה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
היייייייייייייייייייייייייייייייייייי הרה! היום היייתי במצב רוח רע מאוד.. היום היבנתי כמה החיים קשים, מעבר לזה שאתה מרגיש בודד ולבד בעולם הזה, החיים מקשיים עלייך הרבה יותר..חיפשתי עבודה כל מקום מחפשים תואר,היבנתי כמה אני חייבת לרוץ וללמוד משהוא..את חושבת ש 23 וחצי זה מאוחר כבר להתחיל מיההתחלה הכל ? אני מרגישה כאילו הכל כבד אליי, אני לא מסוגלת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא מסוגלת שיש מעלי בוס שכל היום צועק ונותן פקודות כאילו אנחנו בצבא, נמאס לי, ומצד שני לא נולדתי להורים מליונריים מהשאומר שאין לי בררה... אני לא יודעת איך אני פורצת את הקושי הזה?! אני מיואשת נפשי, אני מרגישה שאני בדיכאון מסויים..שלא מסוגלת לעשות כלום.ף חשבתי להתחיל בצעד קטן(לחפש עבודה)נפלתי כל כך עמוק חזרתי הביתה עם כל כך הרבה צער ודמעות, כאילו סוף העולם קרב..למרות שאין לי התנגדות לזה!אני מציתי תחיים האלאה.. לא נראה לי שיהיה לי משהוא להפסיד אם לא ישאר בהם.. אוווווווווווף רק עם מישהוא היה יודע כמה כואב לי בנשמה... אני מרגישה כאילו מבין כל האנשים בעולם כל הצרות נפלו עליי,פשוט עם הכל לא הולך לי.. אין לי חשק גם בלנסות ..אולי כי אני מפחדת מכישלון עוצר אותי משהוא בפנים כל פעם שאני רוצה להתחיל או לנסות משהוא... כל כך הרבה זמן אני נמצאת עם מצב כזה ,זה יצא מכלל שליטה... אני מפחדת מ מה שיהיה...לא רוצה תחיים בצורה כזו. הרה! אני כל כך מצטערת על כל פעם שאת רק עצב וכאב שומעת מימני,אני שואלת את עצמי האם יהיה היון בו אני יוכל לרשום לך גם דברים יותר משמחים.. נשיקות לך דנה!
דנה, לכולנו יש גם ימים לא טובים. אסור לנו לתת לימים כאלה - גרועים ואיומים ככל שיהיו - להשפיע על מי שאנחנו, ועל איך שאנחנו חושבים על עצמנו. הרבה פעמים אנשים מדוכאים (גם, לא רק) תופסים כך את העולם - יום אחד גרוע מספיק כדי לצבוע להם את כל העולם בשחור ולהרגיש שעדיף למות... משהו ביכולת לחשוב "נכון" נפגע. אני מאמינה שאני לא מחדשת לך (או להרבה אחרים) כלום בזה שאני כותבת, שאכן החיים הם לא בדיוק גן-עדן עלי אדמות, ושבאמת אנחנו מרגישים בודדים הרבה פעמים, למרות שיש סביבנו עוד אנשים. נכון, המצב הוא כזה, שהרבה מקומות עבודה מעדיפים אנשים עם תואר. אבל אני מכירה הרבה אנשים, שלא למדו לימודים אקדמאיים ובכל זה יש להם עבודה טובה (חלקם עצמאיים וחלקם שכירים). הכל תלוי במה שמחפשים. אפשרות נוספת היא, שכן תלכי ללמוד משהו, ובזמן הזה תעבדי במה שמוגדר בלשון העם כעבודת סטודנטים (למשל מלצרות, טלמרקטינג וכו'). אגב, הרבה מוסדות להשכלה גבוהה עוזרים לסטודנטים במציאת עבודות. לצערי קצת קשה להתחיל מההתחלה בלי להיות בהתחלה. אבל אפשר ליצור התחלה חדשה, שמתאימה לנקודת הזמן בה את חיה בהווה ולגיל שלך. הרי אי-אפשר למחוק ולשכתב את הדברים שעשית ולמדת עד היום, נכון? אבל בהחלט אפשר לחשוב על כיוונים חדשים. מממ... לא כל הבוסים צועקים ומנחיתים הוראות מגבוה. ממש לא. היו לי (ועדיין יש) בוסים מקסימים. לאחיות שלי, שעובדות במקומות שונים, יש בוסים שלא מתנהגים בעליונות. אבל יש כל מיני טיפוסים, ויש גם בוסים לחוצים או מתנשאים, שכן נוהגים לתת לעובדים שלהם תחושה שהם קטנים ואפסים. איך את רק בת 23.5, וכבר מיצית את החיים האלה? לחיים האלה יש הרבה מה להציע, רק צריך להיות מוכנים לראות את הדברים, להתמודד עם מכשולים ולהנות גם מהצלחות קטנטנות. והנה - יש מי שיודע כמה כואב לך בנשמה... אני יודעת, למשל. וגם אנשים אחרים שקוראים את ההודעות שלך. דנה, אני לא מצפה ממך למספר מסוים של הודעות טובות או לא טובות. אני לא סופרת לך הודעות, ולא מחליטה מה יהיה התוכן של ההודעות. פשוט תכתבי מה שאת רוצה. זה הכל. וכמובן שאם תהיינה לך גם בשורות טובות, זה יהיה נפלא! אבל זה לא תנאי או משהו כזה.