נחומ'קה הלץ:

רבי נחומ'קה לץ. חי בשקלוב בשנות 1740 1800 בערך. בעיר שקלוב ובכל הסביבה הכירו גם הגויים את נחומ'קה. פעם אחת נסע עם גוי בעגלה, והגוי לא פסק מלחרף ולגדף את היהודים. נחומ'קה ישב פעור פה מפהק מפעם לפעם ושותק. התרגז הגוי ושאל: ז'יד (יהודי), למה אתה פוער את פיך ומפהק, הלבולעני אתה רוצה ? חס ושלום ! השיב נחומ'קה, וכי אינך יודע שהחזיר אסור עלינו מן התורה ? ...

לנחומ'קה היה שכן גוי אחד ונעשו שניהם ידידים. לימים, כרת הגוי עץ מהיער ועשה ממנו צלב. הוא העמיד את הצלב סמוך לדירתו. מכאן ואילך כל פעם שעבר נחומ'קה ליד ביתו היה הגוי מזעים לו פנים. שאל אותו נחום: מה פשעי ומה חטאתי כי נהפך לבבך לשנוא אותי ? השיב הגוי: הלא את אלוהי אתה מבזה, אתה עובר עליו ואת כובעך אינך מסיר ! מה אעשה , החזיר לו נחומ'קה, והלא אני זוכר את אלוהיך כשהיה עדיין עץ ביער ...