דיכאון בעקבות מוות
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום רב לפני כשבוע אמו של בעלי נפטרה ומאוד קשה לו עם הידיעה הזו הוא מאוד עצבני ומוציא את כל העצבים עליי ועל הילדים מסתגר בחדר ולא רוצה לדבר עם אף אחד וכל הזמן מבקש שנעזוב אותו לנפשו כי שום דבר לא יחזיר את הגלגל אחורה נכון שהוא היה קשור אליה המון ואני מסבירה לו ומשוחחת עימו כל הזמן שהיא סבלה ועדיף מה שקרה מאשר שהיתה סובלת עוד . הייתי מעוניינת שתעזרו לי כי אני מרגישה שהבית שלי מתפרק ומנסה לעשות הכל פניתי גם לפסיכולוגים באזור נתניה אבל אין להם תורים לחודש הקרוב ואני פוחדת שעד אז יקרה לו משהו האם תוכלו לעזור לי אפילו לשלוח אותו לייעוץ פסיכולוגי או לייעץ מה לעשות לתשובתכם הדחופה !!!!
שלום ענבר, שבוע זה לא הרבה זמן בכלל כשמאבדים מישהו. הקושי של בעלך לגיטימי בפרק זמן שכזה. בד"כ יש מקום לדאגה באם לא מתאוששים מאובדן אחרי פרק זמן של חצי שנה בערך... אני מבינה שהקושי שלו משפיע מאוד על יתר בני הבית. אבל צריך לזכור שכל אחד מתמודד עם אובדן בדרך אחרת - יש כאלה שמסתגרים, אחרים בוכים כל הזמן, יש כאלה שנעשים רגזניים מאוד וכו'. וזה בסדר, רפטואר ההתנהגויות המאפיינות אבל גדול מאוד. אם הוא מבקש שתניחו לו לנפשו, תנסו לכבד את הבקשה שלו עד כמה שאפשר, אבל בלי לתת לו את התחושה שהוא נותר לבד עם האבל והאובדן. וזה אומר, למשל, להגיד לו מדי פעם, שאם הוא רוצה לדבר על מה שעובר עליו, את בהחלט מוכן להקשיב לו ולתת לו לשתף אותך. אחד הקשיים עם אובדן הוא, שברור שאי-אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, ושהאדם שנפטר לא ישוב עוד אל בין החיים. אנשים עושים חשבון נפש, מרגישים דברים שונים ומגוונים (וזה כולל כעס, אשמה, עצב) ומבינים שמה שלא נאמר לאדם בעודו בחיים, כבר לא יאמר לו לעולם. וזה קשה. בסופו של דבר, את יכולה לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע, לאו דווקא לטיפול מתמשך אלא לפגישה-שתיים, כדי לקבל כלים איך להקל על עצמך ועל הילדים ועל בעלך. אני מאמינה, שמרבית אנשי המקצוע יאמרו לך, שאין טעם להתחיל טיפול עם בעלך, מאחר ועדיין מדובר בתקופת אבל נורמלית, ולא באבל פתולוגי. שבוע שקט, הרה.
