אין פרטיות

שלום בעלי ואני נשואים כשלוש שנים, לפני כחודש ילדתי את ילדי הבכור, יש לי עזרה רבה מאימי, חמותי וגיסתי, לקראת פסח כשהייתי בחודש שמיני הנ"ל עזרו לי בניקיונות, לפני שחזרתי מביה"ח לאחר הלידה חמותי ניקתה את הבית עשתה לי כביסות וסידרה את הארון בגדים שלנו כך שהגעתי הביתה לאחר הלידה הבית היה מצוחצח אימי ישנה אצלי שבוע לאחר הלידה ועזרה לי בהכל ואח"כ חמותי שבוע אני מאוד מעריכה את העזרה של חמותי וגיסתי רק שאני מרגישה שכבר אין לי פרטיות, החדר שינה שלי ושל בעלי שאמור להיות מקום פרטי ואינטימי של שנינו, הוא כבר לא כך, הם מתוך טוב לב רוצים לעזור לי עם הכביסות ותולים את הכביסות מחלון חדר השינה, אם הורדתי כביסה וזה על המיטה שלנו הם באים לשם לקפל (אתמול דלת חדרי היתה סגורה אבל כשפתחתי לרגע לקחת משהו משם אז כנראה גיסתי ראתה זאת ולכן נכנסה לשם לקפל) אפילו הארון בגדים שחמותי סידרה לי עכשיו היא יודעת מה יש בתוכו איזה בגדים יש לי, אילו כותנות לילה יש לי, אני כבר לא יודעת מה לעשות, איך להחזיר את הפרטיות, האם זה בכלל אפשרי כך פתאום??? דרך אגב משגע אותי גם שכשהם באים להתארח הם יכולים להזיז איזה כלי במזנון מצד אחד לשני או למשל כשחמותי עזרה לי לקראת פסח פתאום ראיתי שהיא עושה אבק וזורקת לי כל מיני נרות ריחניים וכו' הבעיה שבעלי לא מבין אותי בעניין הפרטיות ובכל הסיפור הזה וכשאני רק אומרת משהו הוא ישר מגן על אימו ואומר לי תראי כמה היא עוזרת, את לא מעריכה אני מעריכה מאוד ואומרת באמת תודה מכל הלב וזה לא סותר איך לתקן את המצב מבלי להמשיך לריב עם בעלי כל פעם שאני מזכירה את אימו? ואני רוצה שהחדר שינה שלנו לא יהיה טיילת תודה

שלום חנה, מזל-טוב על התוספת החדשה למשפחה. את צודקת, לפעמים הנכונות של אחרים לעזור (גיסתך וחמותך במקרה זה) חורגת מעבר לגבולות האישיים של הזולת, למרות שהעזרה אכן תורמת ומועילה. זה גם מעמיד אותך בדילמה - איך לומר להן (ולבעלך) שבשלב הנוכחי הנוכחות שלהן לפעמים קצת יותר מפריעה ועוזרת, אחרי שהן עזרו כל-כך הרבה... זה בהחלט יכול להתפרש מצידן ככפיות טובה שלך, למרות שברור שזו לא הכוונה שלך. מה דעתך להתחיל להגדיר גבולות ברורים? למשל - חדר השינה שלכם מחוץ לתחום! וזה כולל הכל (ארונות, כביסה שצריך לקפל וכו'). ואם הן ממשיכות לטייל בו, פשוט תנעלי אותו ותשאירי אצלך את המפתח. אני חושבת שאם תסבירי להן, כמובן שבצורה יפה, שאת רוצה להתחיל לחזור לשגרה ולראות איך את מסתדרת בעצמך, וזה אומר שהן יכולות להיות אצלכם פחות (לא "לנפנף" אותן לחלוטין) יש סיכוי שאולי הן יורידו מינון. את לא צריכה לריב עם בעלך. חבל לקלקל את הקשר שלכם. ברור שצריך שניים לטנגו, ושגם לבעלך יש חלק בזה. אבל תשאלי אותו מה הוא מציע; איך הוא חושה שאפשר לפתור את נושא הפרטיות. שכל אחד מכם יגיד את הצד שלו ויזרוק רעיונות, וכך תוכלו לנסות ולהתקרב אחד לקראת השני. הרה.

הענין הוא שבעלי לא מבין מה מפריע לי שמסתכלים בארונות ונכנסים לחלדר שינה, כשחמותי סידרה את ארונות חדר השינה שלה היא קראה לי לראות כשהייתי שם ובעלי אמר לי כן לכי תראי כי זה היה בדיוק אחרי שהסברתי לו שאני לא אוהבת שנכנסים לנו לחדר השינה דבר נוסף, מההתחלה לא היו גבולות לגבי חדר השינה שלנו, נכנסים לראות את הבשמים, את המזגן החדש וכו', הייתי רוצה לנעול את הדלת רק שאין לי מפתח וחוץ מזה בעלי יתחרפן, אני בזמן האחרון סוגרת את דלת חדר השינה כשאני יודעת שיבואו אורחים אבל איך שהוא הדלת פתאום פתוחה אם בעלי לפחות היה מבין את הצורך הזה שלי שחדר השינה יהיה מקום עם פרטיות זה היה עוזר נראה לי שאנסה פשוט לסגור את הדלת בלי מפתח חנה