להרה המקסימה

כתבתי לך אתמול על כך שפוטרתי מהעבודה ,ונכון שנה אני כבר בבית בתיסכול של תחושת אפס לא שווה. הבעייה שלי שאני בשנות התיכון שלי הפסדתי את כל הריכוז בלימודים כי היו לי בעיות חברתיות קשות שעקב כך כל חיי היה רק מעסיק אותי החברה. כשהגעתי לתיכון הייתי יותר עצמאית והחלטתי שאני מרגישה יותר טוב מחוץ לבית ספר, מה שאומר שהייתי כאילו הולכת ו"בורחת"להיות לבד. אין לי בגרות ואני ממש ממש מתקשה בלימודים לעולם לא למדתי ,לא ישקר זה הדבר שאני מאוד רוצה להצליח להיות גאה בי ,אני כל כך לא בגלל זה אני מרגישה אפס!אני לא מאמינה בי שיש לי את הכוח ולעבור בגרות פעם אחת ניסיתי ולא הלך לי הרגשתי שזה לא בשבילי .אניי לא יודעת מה לעשות אני יודעת שאין סיכוי בעולם שאני יצליח ככה פתאום שבעצם אף פעם לא ידעתי מה זה ללמוד חוץ מלהתעסק בחיי חברה קשיים שעברתי בילדות. אני באמת על סף יאוש נפשי, אין לי שום עזרה לצערי אין לי גם תקציב לטיפול מקצועי. מה דעתך ? תודה רבה רבה דנה

היי, מאחר שאת כותבת בלשון עבר, אני משערת שתקופת בית הספר שלך היא כבר חלק מההסטוריה שלך, ושאת כבר לא תלמידת בי"ס. אבל אין ספק שהקשיים בהם נתקלת בעודך תלמידה עיצבו את יכולת ההתמודדות שלך בהווה. תמיד קשה, בעיקר בגיל ההתבגרות, להיקלע למצב של קשיים חברתיים ואין ספק שקשיים כאלה משפיעים מאוד גם על היכולת ללמוד ולהוציא ציונים משביעי רצון (עבורך). אבל, מצד שני, קשה ככל שהיה היום זה מאחורייך. אני מאמינה לך ומבינה שהתחושות הקשות מאז מלוות אותך גם היום. זה בהחלט לא המקום לנסות ולהבין מה הוליד את הקשיים ההם, משום שזה משהו שאת יכולה לעשות בינך לבין עצמך (או בליווי של איש מקצוע, ועל כך אוסיף משהו בסוף). היום, בהווה, את יכולה לבדוק איך לנצל את הדברים הטובים שבך, ואני בטוחה שיש הרבה כאלה, כדי ליצור לעצמך מנוף ולהתקדם קדימה, לעבר העתיד שאת רוצה עבור עצמך. משום שלמרות ההרגשה שלך, את לא אפס! בזה אני בטוחה, למרות שאני לא מכירה אותך. אם החשש שלך, כרגע, הוא שלא תצליחי לעבור ו/או לשפר בגרויות, אבל את כן רוצה להמשיך הלאה ללימודי השכלה גבוהה, את יכולה להירשם לאוניברסיטה הפתוחה; לא מעניין אותם אם יש לך תעודת בגרות מלאה או לא, ולא צריך פסיכומטרי בשביל להתקבל. בניגוד למוסדות אחרים, שם את יכולה להוכיח את עצמך בהווה, והכל תלוי ביכולת שלך. כדי לקבל קצת יותר מידע על האו"פ, את יכולה להיכנס לאתר שלהם (www.openu.ac.il) ולהתרשם בעצמך במה מדובר. ציינת שאין לך תקציב לטיפול נפשי. ובכן, יש לך שתי אפשרויות: 1. טיפול מסובסד דרך קופ"ח בה את חברה. נדרשת השתתפות עצמית, אבל זה זול יותר מאשר טיפול פרטי. 2. טיפול דרך המרפאה הציבורית לבריאות הנפש באיזור מגורייך. במקרה הזה את לא נדרשת לשלם בכלל, אך ייתכן שתאלצי להמתין כמה שבועות עד שיתפנה מקום. בהצלחה בהמשך, הרה.