היי הרה

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

31/01/2006 | 21:27 | מאת: הילה

מה שלומך ? לגבי העבודה שהגשתי . אז כתבתי למרצה מכתב, ושוחחתי איתה והיא קיבלה את דבריי . זה כבר יותר טוב. עכשיו, יש לי צרה חדשה .לא חושבת שתוכלי לעזור לי . אבל, לפעמים רק לפרוק מטען, זה כבר חצי עזרה. אז ככה: יש לי עבודה .שאני צריכה להגיש מחר 3 עמודים, מודפסים. כבר קראתי את כל החומר. סיימתי בשבת, והייתי אמורה לכתוב אותה בראשון . בסוף בקשתי הארכה עד מחר. ועדיין לא כתבתי כלום .. אוי לי הרה . כבר זללתי היום 2 חפיסות שוקולד וחבילת תפוציפס . עד שאני אסיים את העבודה הזו אני יעלה ב10 קילו . ....אני יודעת את השיטה .אני אתחיל לכתוב ואתקדם לאט יותר טוב להגיש קצת מאשר כלום.וגם יותר טוב מאוחר מבכלל לא. .. .

31/01/2006 | 22:42 | מאת:

אני שמחה לקרוא שהצלחת להגיע להבנה עם המרצה ההיא. ובקשר לנושא השני, את צודקת, בזה קצת קשה לי לעזור לך... גם אני ידועה בדחיינות שלי כשזה מגיע לעבודות :-) מצד שני, אני מבקשת הארכה אך ורק במקרים בהם הגב שלי מעיק עליי במיוחד, ואז אני פשוט לא מסוגלת לשבת יותר מדי, ולכן גם מתקשה לכתוב עבודות. תופעת האכילת/עישון יתר מוכרת היטב בקרב הרבה סטודנטים (נדמה לי שבעיקר סטודנטיות...) כשצריך להכין עבודות או בתקופת מבחנים, אז כנראה שצרת רבים - חצי נחמה...