היי הרה שוב
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
התקשרתי למרצה ושוחחתי איתה. אפילו אם בסוף אני יחרוש את החומר, ואוליי אפילו יצליח להעלות את הציון במבחן הסמסטר, אני תמיד ירגיש חרא לגבי מה שהיא כתבה ואמרה. למרות שהיא אמרה שאני מגזימה, ושאני צריכה לקחת את מה שהיא אמרה בפרופורציה. הרה, אם אני מדברת כמו שאני כותבת זה כל כך נורא ? זה בטח ביקורת בונה שאומרים למשהו שהמשפטים שלו צריכים להיות יותר קצרים. את מרגישה שהמשפטים שלי ארוכים מידיי? הילה בדיקי
אני יכולה לומר לך, אחרי שקראתי עבודה של סטודנטית שלמדה איתי, שמאוד קשה לעקוב אחר פסקאות שלמות, שאין בהן סימני פיסוק... זה לא בלתי אפשרי, אבל הכוונה המקורית של הכותב מתבלגנת עבור הקורא. ולכן גם משפטים ארוכים אפשר להפוך ל"קצרים" יותר, אם שמים מדי פעם - במקומות המתאימים - סימני פיסוק. השורה התחתונה? את לא צריכה לקחת את זה כל-כך קשה, אלא באמת להשתמש בדרי המרצה כביקורת בונה, שתשמש אותך גם בעתיד. אני חייבת לציין, שמעולם לא בדקתי האם המשפטים שלך ארוכים מדי או לא. ואני מאמינה שברוב המקרים גם הבנתי את מה שניסית להעביר. מצד שני, אני לא מרצה ואין לי דרישות דקדוקיות ממי שכותב כאן בפורום.
את דוקא כותבת יפה מאד. לדעתי , כשכותבים כמו שמדברים זה דוקא מאד אותנטי וחמוד. עם כל הכבוד למרצים, לא תמיד צריך להקשיב להם ולקחת את מה שהם אומרים כתורה מסיני. בהצלחה.
לצורת הכתיבה יש משמעות רבה, בעיקר כשמנחה/מרצה ניגש לבדוק עבודה או בחינה של סטודנט. הם מצפים - ובצדק - לרמה כלשהי מהסטודנטים, ואחד ההיבטים של זה הוא כתיבה מסודרת (גם אם לא מדוקדקת כמו אבשלום קור). נכון שלא צריך להתייחס לכל מילה של המרצה כתורה מסיני, אבל הוא זה שמכין אותך לבחינה ולחיים בכלל, בתחום אותו אתה לומד, אז החלט לא צריך לזלזל בדברי המרצים, ו כן לקבל את הערותיהם כביקורת בונה.
