בסיס חדש

עברתי בסיס לא מזמן וממש רע לי שם. כי לא מכירה שם אף אחד אני כבר שבועים וחצי שם אני צריכה להתחבר רק עם האנשי קבע כי נכנסתי למטרת קבע אך הם בני 35 ומעלה ואני לא מוצאת איתם נושא משותף אני משתדלת להיות נחמדה מאוד להגיד כל הזמן שלום ולצחוק מכל דבר אך זה לא עוזר. השבוע לקחו אותי הביתה 2 מאנשי הקבע שבסביבות גיל ה40. בנסיעה שאלו אותי מה עשיתי בצבא שעניתי משק"ית משמעת צחקו ואמרו שיש לי פרצוף של חנונית. אחרי זה שאלו מה לבשתי בחתלונה של בן דודה שלי (יש לציין שהם מכירים אותה כי היא שירתה בבסיס) אמרתי חצאית והם צחקו ואמרו זה לא מאוחר אנחנו עוד ניראה אותך עם חצאית ואפילו בלי... זה מאוד פגע בי כל ההומר שלהם. אחרי זה סיפרתי שבעבר דיגמנית הם אמרו לי מזה המזודה הזדאת עליך? שאלי מה? והם אמרו לי כאילו את שמנה... (ואני בכלל לא שמנה אני שולקת 51 וגובה 1.67) אני מאוד ניפגעת מהבדיקות שלהם דבר שגורם לי רצון להשתלחרר מהצבא אך ההורים שלי חושבים שאני כן צריכה להישאר קבע ולוחצים עלי שאני אסתדר איתה. יום אחרי קמתי עם כאבי ראש וחום כי לא רציתי ללכת לבסיס אבל הלכתי ושוב זה התחיל דיברתי בטלפון הצבאי עם חברה אחד מהם עשה לי ממתינה אז עניתי לו והוא אמר לי מה את רוצה? אז אמרתי לו צלצלת והוא אמר לא אל תחשבי שאת כל כך מבוקשת... ואז אחרי 10 דקות שני הגברים באו אלי למשרד ראו תמונה שלי מהעבר והם אמרו לי אבל את עכשיו לא ממש יפה.. ואז זה שדיבר איתי בטלפון אמר באתי לראות שאת לא בוכה בגלל מה שאמרתי לך בטלפון. אחרי זה אמרו לי תתרגלי ככה אנחנו זה בסיס של אנשים דפוקים ומפגרים אז צחקתי והם אמרו לי מה את צוחקת גם את מפגרת עם הגעת לפה. בקיצור ממש לא נחמד לי אני כל הזמן בוכה שאני לא רוצה לחזור לבסיס אני לא יודעת מה לעשות עם ההורים שלי שכל כך רוצים שאני יהיה בקבע. אני רוצה כבר להשתחרר לא יכולה לשרת איתם יותר. זה הגיע למצב שאני לא הולכת לאכול צוהורים כי אני לא רוצה לשבת איתם הם הציעו לי טרמפ ביום חמישי ואני אעדפתי לחזור באוטובוס בכדי לא להיות איתם. ידיד שלי שירת בעבר לפני 3 שנים בבסיס הזה והוא מכיר חלק מאנשי הקבע ויצא לו לדבר איתם והם אמרו לי שהם לא אוהבים אותי. יש שם עוד אחת מהרגע שהגעתי רק מחפשת מה אני אעשה תקלה ורצה עם זה למפרד בסיס בכדי לסבך אותי . אני לא יודעת למה הם ככה אני באמת נתתי מעצי מהכל ורציתי להיות נחמדה. אני לא רוצה להיות בבסיס . אני שוקלת לעשות להוציא גימלים בכדי לא לבוא יותר אני פשוט נואשת מה עלי לעשות?

הי שני, לא קל להגיע למקום חדש, שבו אנשים כבר מכירים זה את זה. אבל הדברים שאת מתארת כבר חורגים מקשיי קליטה במקום חדש. את מתארת ארועים, שעבור חלק מהקצינים בבסיס נתפסים כמקור לצחוק, אבל עבורך הם עינוי מילולי. את לא צריכה לספוג את זה. לא משנה איך את נראית. לא משנה מה עשית לפני שהתגייסת. לא משנה מה היה התפקיד הקודם שלך. כל הנ"ל לא צריכים להוות עילה מוצדקת לדברים שאומרים לך. הם לא אוהבים אותך? זכותם - אני מניחה שגם את לא מחבבת כל אדם שאת פוגשת. אבל לא זכותם לדבר אלייך בצורה שפוגעת בך. אני לא יודעת אם היית נחרצת איתם, ואמרת להם במפורש, שאת לא רוצה לשמוע מהם יותר דברים כאלה. מעבר לכך, יש לאן לפנות במקרים של הטרדות חוזרת ונשנות. ובקשר להורים שלך - אם את לא רוצה לחתום קבע, אל תחתמי! למה חשוב להם שתהיי בקבע? את יכולה להבין את הסיבות שלהם? שבוע טוב, הרה.