זועקת לשמיים

תמיד נמשכתי לנשים עוד לפני שהתחתנתי וגם יצאתי עם הרבה גברים. רק לאחר שהתחתנתי התאהבתי בבחורה סטרייטית ומאז התחלתי להתרחק מבעלי, לא שהייתי כל כך קרובה קודם אבל זה החמיר. אין לי ניסיון עם אישה אבל אני יודעת שאני לסבית. כיום שאני בקשר עם נשים המצב אפילו יותר גרוע, אני לא מסוגלת לשכב איתו, למרות שאין לי ברירה אבל מרגישה כמו אונס לפעמים. למה אני חוששת להתגרש, כי אני לא יודעת איך לומר לו זאת, הוא יהיה בשוק, הוא פשוט לא יאמין שאני רוצה להתגרש. ברור שלא אספר לו על נטיותיי ומה גם שאני לא רוצה לעשות זאת לילדים, הם לא חיים בבית עם מריבות וצעקות, הם כביכול חיים חיים נורמלים ומה גם אני מפחדת שהילדים לא יהיו איתי למרות שאני יודעת שאין שום סיבה שהילדים לא יהיו איתי, אבל בכל זאת אני מפחדת. אני רוצה להתגרש לא בגלל נטיותיי, כי אני לא מסוגלת להיות איתו, לסבול את הנוכחות שלו. אם הייתי לבד הייתי הרבה יותר מאושרת. המצב הזה מאוד משפיע עליי . אני בחורה מאוד חברמנית ודי נסגרתי.

קיימת סתירה בדברייך ,את בקשר עם אישה אך לא היית אם אישה ,נא להחליט! מציע לך ללכת לייעוץ זוגי או לפנות כתחילה לפורום טיפול בזוגיות כאן ב"דוקטורס"

זוגיות לא שווה הרבה אם לא נפתחים. מגיע לבעלך שתספרי לו את כל האמת. ואולי דרך כך תצליחו להגיע לעמק השווה. אין לך מה להפסיד.

הי רונית, אני קוראת את הדברים שלך ומזהה נקודה מאוד בסיסית - במצב הנתון, כיום, גם את וגם בעלך לא מאושרים; את סובלת בהיותך במקום בו את נמצאת, וסביר להניח שגם הוא לא מבין מה קורה ומצוי במצוקה. מבחינתך אין סיכוי לזוגיות שלכם, כפי שהיא בהווה, לשרוד בצורה שתאפשר לשניכם להיות מאושרים? יש הבדל גדול בין פירוק החבילה בשל המשיכה שלך לנשים לבין חוסר היכולת שלך לחיות עם הגבר שאיתו התחתנת. אם הסיבה השניה היא האישו המרכזי, אז יש מקום ליעוץ זוגי ואיזשהו נסיון אמיתי לשפר את הזוגיות. אבל אם האישו הוא הסיבה הראשונה, אני לא חושבת שיש טעם להישאר ביחד - שניכם מצויים במבוך, והדרך החוצה לא תמיד פשוטה. בקשר לילדים - אני לא מתמצאת בסוגיות משפטיות, וכדאי ליצור קשר עם עו"ד שמתמחה בדיני משפחה. תצטרכי לקבל החלטה כלשהי - מה שהכי טוב עבורך - ורצוי מוקדם ככל האפשר. מעבר לריחוק שנוצר בינך לבין בעלך, יש בתווך גם ילדים - והם מרגישים כאשר יש בבית מצב של מתיחות. הרה.