הרה שלום

מיכל אכן העליבה את אירית ואותך כמובן שהרגשתי את התוקפנות בדבריה של מיכל שכן אם שאלתי אותה שאלה היא הייתה יכולה לענות בלי להעיר את מה שהעירה אבל אני לא הייתי כועסת עליה שהיא העליבה אותי כי הודיתי שהשתמשתי בכינויים אחרים לכן מהיום והלאה אשתמש רק בכינוי פרח שחור אלא אם כן אחליף אותו רישמית זאת כדי לא לבלבל אף אחד רחמנא ליצלן ! צדיקה יותר מהאפיפיור (לפעמים)

את צודקת וטועה... :-) אני בהחלט יכולה לשער שהדברים של מיכל פגעו באירית, וזה חבל מאוד. אבל כמו שכתבתי כאן כבר כמה פעמים - כל מיני אנשים, שנכנסים לכאן כדי להזיק, לא פוגעים בי באופן אישי. אם אני נפגעת, זה רק מאנשים משמעותיים עבורי. אנשים שיש להם מקום חשוב בחיים שלי, ולא כל מיני מבקרים בפורום שמופיעים כאן בשביל לחבל ולנסות ולפגוע באחרים. הרבה אנשים לא מבינים למה אני מעלה פה ושם את סוגיית "הכינויים המתחלפים"... זה לא בגלל שאכפת לי באיזה כינוי כל אחד/ת משתמש/ת בזמן זה או אחר - זה בדיוק בגלל הבלבול שנוצר, וכל מיני ההאשמות שמתחילות להתעופף פה בלי שום היגיון. האפיפיור לא כזה צדיק, את יודעת...

יצא לך ללמוד קצת פסיכולוגיה התפתחותית לעומק? אם תעשי כן , תגלי שהחיים אינם כאלה פשוטים. תינוק, בין אם זה דני שלנו או בין אם זה אליגוריה פדגוגית, אינו כלב או סוס שמאלפים אותו בשיטות סקינריות, החוכמה היא לדעת לתת חיזוק חיובי "טוב מספיק" וחיזוק שלילי טוב מספיק,(ראי ההגדרות של ויניקוט לאמא טובה דיה) להתעלם מהתינוק כדרך להכחדת הבכי (בתור התנהגות לא רצויה) יכחיד גם את הבטחון של התינוק ויגרום לו להסתגר בתוך עצמו, ולגדול להיות בוגר שאינו בוטח בעולם החיצון. מצד שני היענות לכל גחמה של התינוק תגרום לו לגדול כבוגר מפונק ותלותי , בעל יכולת דחיית סיפוק נמוכה. תינוק אשר יחווה הורות טובה דיה , לא יצטרך לבכות ללא סיבה מספקת (כאבים , רעב) על מנת לזכות בתשומת