צריכה עצה...
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום רב, אני לא יודעת האם אני בפורום הכי מתאים, אבל מקווה בכל זאת שתעזרו לי. בחצי שנה האחרונה( בינינו אפילו יותר) המצב החברתי שלי ממש לא טוב, כולם מתרחקים ממני כאילו אני הבן אדם האחרון שהם רוצים לבלות איתו.. וזאת הרגשה ממש רעה. בהפסקות אני לבד או שלפעמים מישהו עושה טובה ומתיישב לידי. כשכולם יוצאים ביום שישי בערב, אני לבד בבית קוראת ספר או עושה שיעורים.. כי אותי כמובן אף אחד לא יחשוב להזמין.. ואני לא מבינה למה זה קורה?! אני בן אדם מאוד מאוד נחמד,בעל חוש הומור מאוד מפותח.. תלמידה מצטיינת.. באמת שאני חברה טובה וכנה שיודעת לשמור על סוד. היצור החי היחיד שאוהב להיות בחברתי זה הכלב שלי, אולי הוא באמת מצליח להרגיש את הלב החם שלי... מה אתה מציעים לי לעשות? תודה מראש.
היי jgg, לפני הכל - כתבת שאת לא יודעת אם זה הפורום המתאים... הפורום הזה יכול להתאים, אבל אם את מבקשת תשובה מאיש מקצוע, פני גם לאחד מהפורומים הסמוכים. יש לך הערכת זמן כלשהי בקשר לתקופה שבה המצב החברתי שלך לא טוב. זה מעורר אצלי שתי שאלות: 1. איך היה המצב החברתי שלך לפני כן? 2. תנסי להיזכר - האם קרה משהו ששינה את זה? זה יכול להיות אפילו דבר קטן, שבעינייך לא מצדיק את ההתרחקות של אנשים ממך. אני מנסה להבין מה, אם בכלל, החלק שלך בריחוק החברתי הזה. בד"כ יש סיבה - גם אם מטופשת או לא הגיונית - שגורמת לאנשים להתרחק מאדם מסויים. זה יכול להיות אפילו איזשהו שינוי במצב רוח שמשדר לאנשים "תשמעו, אני חברותית ונחמדה מאוד, אבל לא כדאי להיות איתי כי המצב רוח שלי יקלקל לכם את הכיף". זו רק אפשרות אחת, ולא בהכרח מה שקורה/קרה. אני יכולה לחשוב, כרגע, על שתי הצעות עבורך - תנסי לעשות חושבים בינך לבין עצמך ולנסות לאתר את המקור של הבעיה, ובמקביל תחשבי אם יש חבר/ה שאת מרגישה קצת יותר קרובה אליהם ותנסי לברר איתם איך הדברים נראים מהצד השני - של החבר'ה. וכן, כלבים תמיד ישמחו להיות בחברתנו. לא סתם אומרים שהכלב הוא ידידו הטוב של האדם, הם תמיד יקבלו אותנו, גם אם אנחנו לפעמים לא ממש מקבלים את עצמנו :-). שבת שלום, הרה.
היי ערב טוב ישנן בחיים תקופות כאלה של ירידות ועליות במישורים רבים ,גם במישור החברתי. לא ציינת את גילך ,אני מניחה שאת תלמידת תיכון , נכון שכלב זה הייצור הכי "חי "-הוא נאמן בלי פוזות ולא נתון למצבי רוח משתנים. עצם העובדה שאת מעלה את הבעייה ו"מוציאה החוצה" את הנושא יכול להוות תחילת דרך חדשה. מה קרה לחברייך /חברותייך עד לתקופת הבדידות? האם המשפחה שלך תומכת ? האם חשבת לעצמך למה את חושבת שאת "דחוייה " ? האם קרה איזה משהו ספציפי שהתנתקת /נותקת מהחברים.? לפעמים לא צריך הרבה חברות או חברים ,היום מנסיון אישי הנאמנות של "כלל" החברים מוטלת בספק. לפעמים עדיפה חברה אחת קרובה כדי להמתיק סוד. אשמח אם תפרטי קצת יותר ואשתדל לעזור. אני סטודנטית לפסיכולוגייה קלינית שנה אחרונה. שבת שלום
