יש לי יום הולדת השימחה לא בנמצא

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

28/08/2005 | 23:25 | מאת: ר

היום גדלתי בשנה אך לא טוב לי בנשמה היה לי וויכוח עם בן זוגי אתמול ומאז לא הצלחנו לחזור לרגיעה והיום אני עצובה ביום הולדתי ויש לי תחושה של לבד למרות שאני נשואה ועם ילדה מקסימה. הוויכוח היה על גידול הילדה על התערבות מצד אימו בהאכלה של הילדה ועל תחושה שלי שהוא פוגע בי מבלי משים העיקר שאימו תיהיה מרוצה מנכדתה הראשונה. וכך הוויכוח הגיע להתעוררות בן זוגי ותהייה לגבי השאלה למה אני זו שמחליטה למה הוא לא שותף זאת למרות שלאורך כל הדרך ניסתי לשתף אך הוא עייף חוזר מאוחר מהעבודה ולוקח חלק בעזרה בבית ולא נשאר לו כוח להתלבט בסוגיות של לתת חלב עכשיו או רק בגיל שנה וכך אני מוצאת את עצמי ביום הולדתי כותבת לעצמי או לך/כם את שעובר עלי ומתלבטת דרך האותיות האם אני טועה בדרכי עצוב לי ביום חגי.

28/08/2005 | 23:52 | מאת:

היי ר, יש משהו בימי הולדת, שאמורים להיות סיבה למסיבה, שגורם לנו לעשות מעין חשבון נפש שנתי שכזה... מכיוון שמדובר בבת שלכם - אתם קובעים איך לחנך אותה. בלי לזלזל בכבודה של הסבתא, ואני מניחה שהיא כבר יודעת דברים שאתם רק עכשיו לומדים בהתנסות ראשונה. הכי פשוט מבחינת התוצאה, גם אם לא ליישום, זה להקשיב לסבתא ולהראות לה שאת מוכנה ללמוד ממנה. בסופו של דבר - אולי תקבלי עצה שווה, ואולי לא. אל תעמידי, גם אם לא בכוונה תחילה, את בעלך במצב שבו עליו לבחור בינך לבין אמו... זה גורם לתסכול ולקונפליקט עצום. אבל הוא בהחלט צריך להבין, שאת האמא של הילדה שלכם ושאמא שלו לא יכולה להחליף אותך. אגב, באיזו תדירות אתם נפגשים עם אמא שלו? גם אם, ואני לא מומחית בהאכלת תינוקות (בשביל זה יש טיפת חלב, רופאי ילדים ופורומים שעוסקים בהורוות) את טועה, כל זמן שהילדה מתפתחת כמו שצריך, אז לא מדובר בטעות קריטית שעלולה לגרום לנזק. את טוענת, שבעלך מרגיש מקופח (?) בכל מה שקשור לקבלת החלטות בעניין הבת שלכם, למרות שאת כן מנסה לשתף אותו. יש כאן איזשהו פער, שנובע מהבנה ותפיסה סובייקטיביות של המצב. למה שלא תנצלו יום רגוע מבחינת העבודה שלו (שבת,למשל), ותנהלו על העניין שיחה רצינית? ושוב - מזל טוב ביום חגך. הרה.

29/08/2005 | 00:16 | מאת: ר

תודה על תגובתך אני נפגשת עם אימא של בעלי בערך אחת לשבועים ובעלי הולך עם הילדה אחת לשבוע לכמעט יום שלם כך נדמה לי שמתערבב אצלי געגוע וקינאה (למרות שאני ביקשתי זמן ושקט לעצמי) עם כעס בכל אופן התחושה היא של בילבול ובכל זאת סוג של אכזבה מבן זוגי שלא מפרגן לי ודואג שאמא שלו לא תעשה עם הילדה שלנו כראות עיניה אלא יאיר לה. בכל מקרה סתם יום עצוב ומעייף המלא בנסיונות להשלים ותוך כדי נאמרות מילים לא חכמות משיננו שפוגעות ומוציאות את החשק.