ריבים-האם זה טבעי?
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
היי, אני והחבר כבר כמעט 4 שנים ביחד וביולי אנחנו מתחתנים. ברור שהיחסים שלנו טובים מאוד ובד"כ אנחנו מאוד מבינים אחד את השני. לפי דעתי אתמול פשוט התחיל מרגל שמאל. בבוקר היה כך: היה איזשהו וויכוח קטן שאחריו השלמנו, הבנו אחד את השני, אני הלכתי לעשות משהו במחשב והוא ראה סרט. סיכמנו שכשיסתיים הסרט אנחנו עושים כמה שינויים בבית(תיכננו מה אנחנו מזיזים ולעין, ומה זורקים ). כשהסתיים הסרט, אחרי שעה וחצי בערך, התחלנו. תוך כדי עבודה עלה לי איזשהו רעיון חדש לגבי איזשהו שינוי ופה זה התחיל. הוא התעצבן ואמר שהוא לא אוהב שינויים, אם יש לי רעיונות חדשים שאני יעשה את זה בעצמי. אני מצידי הוא יכל לפסול את הרעיון או לקבל אותו אבל בשביל מה להתפוצץ? ואז הוא גם חזר לאותו וויכוח שהיה בבוקר שמבחינתי כבר היה סגור. חשבתי שזה סגור גם מבחינתו, אבל הוא אמר שמבחינתו זה לא סגור (זה היה ממש משהו קטן ולא משמעותי) ואז הוא גם גלש לנושאים אחרים......... בקיצור אני הגעתי למצב של בכי, נורא נפגעתי, לא דיברנו כמה שעות, הוא המשיך בעבודה לבד. כשסיים אני עזרתי לו לסדר את הספרים וכל מיני דברים קטנים, אבל לא דיברנו. אחרי זה הוא ביקש סליחה והשלמנו. אצלי עדיין זה נשאר בפנים, נוצר אצלי סדק רציני ועוד חודשיים לפני החתונה!!! שלא תבינו, אנחנו מאוד אוהבים ובד"כ זה לא קורה, כמובן שיש וויכוחים לפעמים אבל בד"כ זה לא מסתיים בריב ועוד בכי?!??!!? קשה לי מאוד לעבור האלה ולהתנהג כך כאילו ששום דבר לא קרה ומצד שני אני לא רוצה לדבר איתו על זה ולחזור לזה ולפתוח את זה שוב. אבקש לא לכתוב לי לשקול שוב את עיניין החתונה כי זה לא סיבה לביטול או דחיית החתונה. השאלה שלי האם זה טבעי? כל הזוגות רבים מידי פעם ומשלימים? ואיך ממשיכים האלה? תודה, אלגרה
איך? אם כבר רבים איך עושים את זה כדי שהנזק יהיה מינימלי? האם זה קורה גם אצל זוגות אחרים? איך אתם ממשיכים הלאה? תודה מראש על תגובתכם, אלגרה
הי אלגרה, מזל טוב לקראת החתונה הקרבה. לפני הכל - מריבות הן דבר טבעי לחלוטין. בכל מקום שיש בו יותר מאדם אחד, סביר להניח שיהיו גם ויכוחים ומריבות. את צודקת במה שכתבת בהודעה השניה, גם לריב צריך לדעת... אם רואים שהויכוח גולש למקומות לא נעימים, אז עוצרים הכל ונרגעים. רק אח"כ ממשיכים לדון בדברים. מן הסתם בשעת מריבה הרוחות מתלהטות ולא ממש מקשיבים לצד השני. יותר חשוב לכל צד להישמע מאשר לשמוע, וזה כבר לא חשוב מי צודק (אם בכלל). עוד דבר חשוב הוא, לא לשמור שאריות בבטן. בדיוק כמו המקרה שאת מתארת; על-פניו הויכוח הראשון הסתיים בהבנה זו או אחרת, אבל בדיעבד לבן-זוגך נותרו משקעים, והם עלו שוב בעיתוי שלא מובן לך. מה בויכוח הזה גרם לכך שנפער אצלך סדק רציני? כתבת שזה לא הויכוח הראשון שלכם, וסביר להניח שהוא גם לא האחרון. ובכל זאת היה משהו, דווקא במקרה הזה, שהכאיב לך במיוחד והפך לריב משמעותי. המשמעות של לעבור הלאה היא, שבאמת אין צורך לפתוח שוב את העניין. מצד שני, דברים שלא נאמרים נוטים להצטבר ולהפוך לסוג של כעס ומרירות כלפי הצד השני. אני חושבת, שרצוי שתדברו על מה שהיה. אם את חושבת שעדיף לחכות כמה ימים לפני כן, זה בסדר. אבל תמצאי זמן מתאים, זמן שבו שניכם רגועים ולא טרודים בעניינים אחרים, ותסגרי את העניין הזה כמו שצריך. לא התכוונתי לרגע להציע הצעות בנושא החתונה; ההחלטה היא רק שלך, ואני לא רואה סיבה לביטול או דחיה. הרה.
