חוסר עניין בלי דיכאון

שלום, בשבועיים האחרונים אני מרגישה חוסר עניין מכל דבר שהיה לי עניין בו קודם. אני לא מעוניינת לראות אף אחד, לדבר עם אף אחד, לצאת, אני מרגישה חוסר עניין בטיפול, חוסר עניין לא אופייני בסקס, בחבר, במשפחה - בכל. אני מרגישה אפאטיות ואדישות די מוחלטת לכל. חשוב לי לומר שתחושות אלו לא מלוות בדיכאון. (בעבר טופלתי בנוגדי דכאון ואני יודעת איך מרגיש דיכאון וזה לא נראה לי זה..) מה זה יכול להיות? האם זו בעיה? (אני מתפקדת-אני הולכת לעבודה, אני הולכת לטיפול) האם יש לטפל בכך? והאם יכול להיות שזה דיכאון במסווה של לא דיכאון? ואם כן-למה הוא מופיע בצורה כזו? תודה רבה

היי דייזי האם ביכולתך לקחת דף ועט ולרשום לעצמך 1. מהן המחשבות שלך על עצמך? 2. מי זו דייזי? 3. מהם הדברים החיוביים שיש לדייזי? 4. מהן החוזקות של דייזי? ראי מה קורה לך תוך כדי הרישום - אל תהססי לרשום כל דבר שעולה תוך כדי חשוב לעשות זאת במקום שקט או בלויית מוזיקה רקע נעימה שאת אוהבת לשמוע. תני לדברים לצאת. תאפשרי לעצמך - מגיע לך !!! בהצלחה חיות

לא לגמרי הבנתי לאיזו מטרה עליי לפאר ולהלל את עצמי. אני מניחה שזה יגרום לי מצב רוח טוב אם אאמין במה שאני כותבת, אך אינני שואלת כיצד להרגיש יותר טוב משום שאני מרגישה בסדר. תלונתי העיקרית היא על חוסר עניין והאם היא בעייתית. תודה בכל אופן

הי דייזי, הכי חשוב זה להביא את תחושת חוסר העניין, שמלווה אותך בשבועים האחרונים, אל הטיפול. יש רמות שונות של דכאון, ולא כל דכאון מחייב התערבות תרופתית. לפעמים גם דכאון קליני מתחיל ב"קטן", בתחושות שאת מתארת, ולכן חשוב לדבר על כך בטיפול, ולבדוק מהיכן הגיע הדכדוך הזה, ואם כדאי לחזור ולקחת תרופות. שאלת האם זו בעיה... התשובה לכך נמצאת אצלך. אני מתכוונת - האם זה מפריע לך עד כדי כך שתגדירי את המצב כבעיה? לכל אחד יש הגדרות סובייקטיביות לגבי התחושות והרגשות שלו, כך שמכאן קשה לענות לך האם זו בעיה. לדכאון יש פנים רבות. לפעמים הוא קשה מאוד ורק טיפול תרופתי יכול - בתור התחלה - לאזן את הכימיה במוח. ולפעמים הדכאון מופיע בצורה שונה, קלה יותר. ציינת שאת מתפקדת, אך חסר לך עניין. זה נשמע כמו תפקוד מכני... ואחרי הכל, את אדם, לא רובוט... יש משהו ריק בעולם נטול עניין. מה דעתך? שבת שלום, הרה.