לאחר גירושין

אני בת 28 גרושה מזה 3 שנים.יש לי ילד אחד בן 3 שנים.הגירושים היו ביוזמת בעלי .הסיבה היתה לא ברורה.מיד לאחר גירושין בוא התחיל לנסוע ,לבלות,לא התעניין מה שלום הילד,לא רצה לשלם מזונות.אני הייתי בשוק.כל זה קרה כשבני היה בן 3 חודשים.הבעיה היא שאני לא מסוגלת להפגש עם אחרים.דבר אחד שיכול לשמח אותי זה כשאני רואה את בעלי לשעבר או חושבת שאולי נחזור כל זה למרות כל כך הרבה דברים רעים שעשה וממשיך לעשות.אני מוכנה לשלוח לו הכל ואני מצד אחד גם מבינה שזה מגוחך אבל איזשהו כח בלתי מובן מושך אותי חזרה.בלעדיו אני לא רואה את עצמי בעתיד.מה שנודע לי מחברים שהוא לא מתכוון לחזור וטוב לו ככה.מה עלי לעשות?ניסיתי המון דברים ושום דבר לא עוזר.אני מרגישה שחיי נגמרו ואני מתפרקת.

הי אוה, קשה להיפרד ממישהו שאוהבים, בעיקר אם זה בלי הסברים ברורים. אבל שלוש שנים הן הרבה זמן. ההיגיון אומר לך להמשיך הלאה, אבל הרגש לא מאפשר להתקדם ולמצוא בן זוג אחר. כל זמן שתהיי שבויה של הרעיון שאולי עוד יש סיכוי, גם לא תוכלי להמשיך הלאה; לא לבד ולא עם מישהו אחר. אני מניחה שאותו כח בלתי מובן, שמושך אותך חזרה לבעלך לשעבר, הוא הכח שנמצא בזכרונות הטובים מהימים המשותפים שלכם... אבל קשה ככל שזה יהיה, זה נגמר מבחינתו. אם את מרגישה שחייך נגמרים אם לא תהיי איתו, ואת לא מצליחה להתגבר על זה בעצמך, אני מציעה שתפני לייעוץ פסיכולוגי כדי שתוכלי להבין מה באמת כובל אותך אליו, ומונע ממך להמשיך לחיות את חייך בלעדיו. חג שמח, הרה.