איך יודעים אם זה סכיזופרניה???

אמי (55) אובחנה כסובלת מסכיזופרניה על אף שהיא מתפקדת, עובדת (בהתנדבות), מנהלת את חייה וכו'...מצבה אינו חמור במיוחד היא פשוט נוטה לדבר שטויות שאין להן אחיזה במציאות ונוטה גם להאמין להם, אמי גרושה וחיה לבד, אני (30) אחד משלושת ילדייה נוטה להתכחש ובכלל המילה סכיזופרניה היא בעיניי מעין תשובה לחיפוש אחר הגדרות, העובדה היא שביום שאמי הסכימה לקחת כדורים בהמלצת פסיכיאטר היא קבלה קצת יציבות ומודעות אך הפסיקה לקחת אותם כיוון שאמרה שהם מעייפים אותה ועושים לה רע (על אף ההתחילה לדבר לעניין). הבעיה העיקרית היא שאינה מודעת למצבה ואינה מוכנה להפגש עם פסיכיאטרים ולקחת כדורים, שאלתי העיקרית היא אם יש דרך לידע אותה במחלה ולתת לה להבין שאין סיבה שחיייה ימשיכו להיות חסרי ערך, אם לדוגמא אני אומר לה שהיא חולה וכו'...(דבר שמעולם לא עשינו), אשמח לכל סוג של ייעוץ בנושא. בהמון תודה.

הי טום, לפני הכל, אני מצרפת לך קישור על סכיזופרניה: http://benafshenu.jerusalem.muni.il/psycology/sciz2.htm תקרא אותו לבד ותתן גם לאמא שלך לקרוא. תנסו להבין ביחד אם האבחנה שהיא קיבלה אכן מתאימה לה, ומה אפשר לעשות בנושא. פסיכיאטר מסווגים אנשים לפי אבחנות, כפי שכתוב במדריך (DSM4 או ICD10). הסיווג נעשה לפי סימפטומים מסוימים שנצפים באדם וכאלה שהאדם מדווח עליהם בעצמו. אני לא יודעת למה החליט הפסיכיאטר המסוים הזה לאבחן את אמך כחולת סכיזופרניה, משום שהם היו לבד בחדר בזמן השיחה, ולכן רק הם יודעים מה נאמר שם. בכל מקרה, תמיד אפשר לקבל חוות דעת שניה, ואם חשוב לך לדעת מה קורה, תברר עם אמך אם אתה יכול להיות נוכח בפגישה. עכשיו, כנראה שאבחנתו של הפסיכיאטר אינה בדיונית לחלוטין, משום שכתבת בעצמך שהכדורים כן עזרו לאמך. כלל חשוב בנושא טיפול תרופתי פסיכיאטרי הוא, שלא מפסיקים לקחת את התרופות בלי להתייעץ עם הרופא! זה עלול לגרום לחזרתם של התסמינים הלא רצויים. אני יודעת שתרופות אנטי פסיכוטיות (ואני מניחה שהפסיכיאטר רשם לאמך תרופה מהמשפחה הזו) גורמות לעייפות. אפשרות אחת היא לקחת את כל המינון היומי פעם אחת, בערב, לפני השינה. אבל גם בשביל זה צריך אישור מהפסיכיאטר. כאמור, תן לה לקרוא את המאמר שצירפתי לך בתחילת ההודעה, בצורה כזו תוכל ליידע אותה מה באמת עומד מאחורי האבחנה המאיימת שנקראת סכיזופרניה. מעבר לכך אין לך מה לעשות - כל זמן שהיא לא מסוכנת לעצמה או לסביבה, לא תוכל להכריח אותה לקבל טיפול כלשהו. בשלב זה כל מה שנותר לך לעשות זה לנסות ולדבר אל ההגיון שלה, ולשים לב לכל שינוי שלילי במצבה. בהצלחה, חג שמח, הרה.