זקוקה לעזרה - גיליתי שאבא שלי בוגד

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

02/03/2005 | 14:47 | מאת: בת של

זקוקה לעזרה, תמיכה, אינפורמציה וכל פיסת מידע שתעזור לי להתמודד עם זה שגיליתי שאבא שלי בוגד. הוא עבר משבר (מעין התקף חרדה הזוי) לפני חצי שנה שחלף תוך 24 שעות, ומאז כנראה שהוא פורח בדרכים אחרות. מה עושים? להתערב או לא? נוצר מצב שאני די מעורבת מבחינת האינפורמציה ולא יודעת מה לעשות.

02/03/2005 | 15:30 | מאת: שלומי

מאד תלוי בטיב היחסים שלך איתו ובטיב היחסים שלו עם אמא שלך. מה לדעתך יקרה אם תתני לו אולטימטום , או שתעזוב את הגבירה המתהוללת שלך , או שאני מספרת לאמא. איך נראה לך שהוא יגיב ? אני אישית הייתי מעדיף לדעת על בן זוג שבוגד ולהעמיד אותו במקום, אבל יש אנשים שמעדיפים לחיות כמו בנות יענה. מה יקרה לאמא שלך אם באמת תגלה את זה ? היא אשה מספיק חזקה להתמודד ? אין כאן תשובה פשוטה. בכל מקרה, אני מצטער בצערך שגילית שאבא שלך אינו אדם כל כך ישר ומוסרי. זה כשלעצמו לא נעים בכלל. בהצלחה.

02/03/2005 | 17:27 | מאת: שלי

בת כמה את?

02/03/2005 | 23:15 | מאת:

שלום, כתבת "כנראה שהוא פורח בדרכים אחרות". זה אומר שאת יודעת בודאות ובלי כל ספק שהוא בוגד או שיש לך כל מיני סימנים ורמזים שמכוונים אותך לכיוון הזה? הוא יודע שאת יודעת? מאיזו בחינה את מעורבת מבחינת האינפורמציה? קשה לענות לך בלי לדעת את הדברים הנ"ל.

03/03/2005 | 09:23 | מאת: בת של

1. אנחנו עובדים ביחד במשרד שלו. 2. אני יודעת שהוא משתמש בצ'טים, מחלק את המספר שלו חופשי ומעוניין להיפגש (ראיתי אותו מצ'וטט, לא משנה....), רשום באתר כמו "קופידון" ואחרים, פתח לעצמו מייל חדש ומשתמש בעוד מספר טלפון. 3. אין לי מושג אם מעורב פה מין או שמדובר בפגישות מסוג אחר כי אין לי הוכחות חותכות ואני לא מתכוונת לעקוב אחריו, זה ממש לא משנה כי מבחינתי זו בגידה. 4. אין לי מושג אם הוא יודע שאני יודעת, אולי כן, אבל זה לא מפריע לו. 5. היחסים בינינו מאד קרובים, אך לפני מספר חודשים הוא עבר התקף חרדה מוזר שחלף אחרי 24 שעות ולדעתי אלה ריקושטים מאיזשהו משבר גיל מעבר. 6. אני חסרת אונים, אוכלת את עצמי ומתה "להציל" אותו מבלי להתעמת איתו (בגלל אותו התקף לפני מספר חודשים). תכלס אני יודעת שאין יותר מדי מה לעשות כי זה גם לא תפקידי ממש אבל המצוקה גומרת אותי. אני במצב כרגע שאני מרגישה שמאותו יום שגיליתי ומאותו זמן שנחשפו פרטים חדשים כל רגע, נגמרה לי שמחת החיים וכלום לא יהיה כבעבר. אז נכון שאפשר לקרוא לזה שיעור בהתבגרות ושאני צריכה להתמודד וכו' וכו' אבל רציתי לקבל איזושהי דעה אובייקטיבית נוספת. תודה.