עוד יום

כן עוד יום עובר מתוך 3 החודשים הנוראים האלו אני כל כך עיפה הגוף כואב נורא כל השרירים תפוסים הבערה בגוף מתחילה קצת לרדת אבל יש נימול אכזרי החולשה כן החולשה היא הנוראית מכל הראש כבד מהכדורים והעינים שורפות מהעיפות הלא מוסברת זמן זו התשובה אז עברו להם 3 שבועות שאני נוטלת את התרופה החדשה בהדרגה הרופאים כן כרגיל לא יודעים ממה נובע כל התסביך הזה ולי כבר לא איכפת רק אני רוצה לא לסבול יותר איך חיידק וברונכית הביאו אותי למצב של קריסה של כל הגוף ככה איך כל השרירים תפוסים והראש כה כואב למה אני מרגישה שאני בבור וקשה לי לתפס ממנו האם יש לזה סוף ? האם זמן זו התשובה ? אני כל כך עיפה אני נאבקת לקבל את חיי חזרה אבל דיי זה קשה מידי הדמעות לא מפסיקות ואני מתאפקת לא לבכות משתדלת בכל כוחי אבל אין כח מה לעשות יכול להיות שמרוב מחלות שפעת חיידק מערכת החיסונית שלי פגעה בנפשי ויכול להיות שמחלתו של אבא שלי סרטן השנה ו 2 ניתוחים אכזריים גרמו לי להיות כה חלשה יכול להיות הרבה דברים אבל אני רוצה את חיי בחזרה אני ממתינה ומתפללת לצאת מהבור

הנה זה : http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/360/xPG/200/xFT/342352/xFP/342490 בריאות.

כן ראיתי שלומי זה כל כך קשה הרופאים לצערי הם לא ממש מבינים הכל גם הם לא יודעים לפענח את כל התחושות הקיצוצים שנעשים בקופח והמאבק על כל בדיקה זה מתיש הכאב שלי בסופו הוא שלי כן זמן זו התשובה אבל כל דקה היא כמו נצח זה קשה מתיש מעייף וגם מפחיד נורא תודה

אא, לדעתי הרופאים נלכו על הכיוון הפסיכוסומטי מסיבה אחת - לרוב כשיש בעיה עם עמוד השדרה, זה לא משפיע על כל הגוף אלא על הגב ואחת הגפיים... אני אחסוך ממך הרצאה בנושא (עברתי את העניין בעצמי - היו לי חודשיים של כאבים בלתי נסבלים, וכמו שהם הופיעו ככה הם נעלמו... ועדיין לא יודעים מה גרם לזה... אם כי לא עשיתי את כל הבדיקות). יש לי שאלה - לא המליצו לך על פיזיותרפיה? לפעמים זה מקל על הכאבים. תבקשי מהרופא המטפל הפניה לפיזיותרפיה - אם זה לא יועיל, זה לפחות לא יזיק. כן, למרות שקשה לקבל את זה - זמן הוא התשובה. אני לט טוענת שהזמן מרפא את כל הפצעים, אבל יש מקרים שבהם הזמן עושה את שלו. אני מבינה שאת רוצה תשובות קצת יותר טובות מ"זה פסיכוסומטי" ו"זה יעבור עם הזמן"... אבל לפעמים אין תשובות יותר טובות. לא לכולם יש תשובות על הכל... הלוואי והיו - החיים היו הרבה פחות מסובכים. את לא צריכה להתאפק שלא לבכות. אם את מרגישה צורך לבכות - תבכי. זה בסדר, וזה מותר. בכי יכול להביא הקלה לפעמים. לא תמיד. ודאי שכאשר אנשים הקרובים לנו חולים במחלות קשות זה משפיע. העובדה שאביך מתמודד עם סרטן מסבירה חלק מהקושי שלך. נראה לי, שפשוט עברת תקופה קשה ומלחיצה ועכשיו הכל מתפרץ. וכן, זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בקשיים פיזיים ולא רק בקושי נפשי. תמשיכי לטפל בעצמך (פיזית ונפשית), כי רק ככה תוכלי להרגיש יותר טוב. הרה.