זמינות לקשר

למרות שיש לי חבר כבר חצי שנה, בתוכי תוכי אני לא מרגישה "תפוסה". כלומר, אני איתו אבל במחשבות שלי מרגישה לעיתים שאני "זמינה לקשר", זמינה להכרות נוספת, זמינה לבחון אופציות נוספות...בפועל, לא קורה כלום ולא הכרתי אף אחד אחר ואני רק איתו, ואני לא יודעת אם זה בגלל שאני שומרת לו אמונים או בגלל שמאז שאני איתו, אני נחשפת פחות לעולם הגברי (כשאני איתו אף אחד לא יתחיל איתי) וגם כשאני לא איתו, לא התחיל איתי מישהו שנראה לי שווה. אני תוהה עם עצמי כל הזמן מה יקרה אם יבוא מישהו באמת שימצא חן בעיני וינסה ליצור איתי קשר, מה באמת יקרה? נראה לי שזה יהיה המבחן האמיתי האם אני באמת רוצה את בן זוגי. המחשבות האלו משגעות אותי. מה לעשות?

הי כרמית, לא סיפרת כלום על הקשר שלכם; את מסופקת מהקשר הזה? נכון לעכשיו טוב לך עם בן הזוג שלך? הרבה אנשים מסתובבים עם כאלה מחשבות, וכל זמן שזה נשאר בגדר מחשבות, זה בסדר. גם לזוגות נשואים עולים הרהורים בנושא, אבל לא כולם בוגדים בכולם, וטוב שכך. את חוששת שאם יגיע רגע האמת את לא תהיי נאמנה? נדמה שאת לא ממש סומכת על עצמך, ולא על הקשר שלכם. התשובה הכי "קלה" היא - לא לתת למחשבות האלה יותר מדי מקום. ז"א - להכיר בקיומן, ולהבין שאלה רק מחשבות, ויש מרחק עצום בין מחשבות למעשים. הרה.