להרה ...

היום אחת מעבודתי ,מה"לקוחות "(השאלתי את השם מתחום מקצועי אחר ),פנתה אלי וסיפרה לי על איזה מעשה פשע נתעב ...ואמרה :את יכולה לדמיין לעצמך דבר כזה ...אני לא כל כך הבנתי בהתחלה איך לענות לה ..והתבלבלתי ואמרתי שכן בזמן שהמקובל הוא לענות ,לא.בכל אופן היא כמעט בכתה היו לה דמעות בעיינים ואמרה איך אפשר והתחילה עם תיאורים גרפיים ...זה היה נורא בשבילי ...מה אנשים אמורים לעשות במצבי ? לגשת ולומר לה שלא ירדתי לסוף דעתה ושכמובן שאי אפשר לדמיין כזה דבר ..כבר אמרתי לה דברים אחרים חשובים כמו אמצעי זהירות כדי שלא יקרה ועוד דברים כמו אז עדיף לא לחשוב על זה ורק הרגשתי שהיא עוד יותר הייתה עצובה ...אוף ...לו רק למדתי פסיכולוגיה ..היה לי הרבה יותר קל לענות לה ,לא ?

התיאור שלך קצת מבולבל. האם המקרה שקרה, קרה לאותה מישהי? לא בכל מצב מוצאים את הדבר הנכון להגיד ב"שלוף"; לפעמים אנחנו נתפסים לא מוכנים, ובלי ה"דבר הנכון" לומר. גם לפסיכולוגים אין נוסחת קסם שעוזרת להם להגיד תמיד את הדבר הנכון בזמן הנכון... אבל לשאלתך התשובה היא כן - אם הסיפור שלה היה לא ממש ברור, אז בהחלט אפשר לומר את זה (באמפטיות, כמובן). זה חוסך הרבה מבוכה משני הצדדים.

לא,זה לא קרה לה .זה קרה למישהי בחדשות בטלוויזיה .ופחדה שזה עלול לקרות גם לה . (בכלל אני לא מבינה למה היא צריכה לקחת את הפרספקטיבה של הפושע ולא של הקרבן .)תהרגי אותי ,אני לא מבינה?אולי השריטה אצלי?העיקר שבסוף אני יצאתי הסתומה .