תסכול
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אני בחורה מאוד עצבנית ומאוד שלילת לגבי כל העולם הזה.אני לא מאמינה באף אחד וחושבת שהכי חכם זה לשמור מרחק מאנשים ולדאוג לאינטרס אישי בלבד.אני מרגישה שזה טוב לבטחון שלי ולעומת זאת הייתי רוצה להרגיש אחרת כי זה מאוד עצוב שכל סיטואציה נגמרת במחשבה שלילית ובמחשבה שלא אוכל להיפתח ולהיות אני אלא תמיד להסגר ולחשוב פעמיים על כל מילה שנאמרת.שוב ההרגשה לא טובה אך איני רוצה לשנותה בפנים בפנים כי זה נראה לי התנהגות לחיי צביעות שאנו נמצאים בהם.העניין הוא שמרוב הכעס שלי לעולם והניסיון להפנימו שמא מישהו ידע באמת מהי תחושתי עליו רוב הזמן אני אכולת כעס מרמור ותחושת אי צדק כלפי כמעט כל דבר שנעשה סביבי. אם חברה של אחי מעצבנת אותי אז בשביל שלום בית אני מנסה ל"חפף" אך בפועל נאמרים כלפיה דברים מאוד קשים כי אני כועסת שהיא לא צודקת לדוג' ביחס שלה כלפיו כנ"ל לגבי גיסתי אני פשוט מתבת את היחס האגואיסטי שלה וכך נאמרים גם כלפיה דברים מעליבים.שוב אני מרגישה שזה מגיע להם אבל יש לי יסורי מצפון כי אני יודעת שזה פוגע באחיי.אני פשוט לא שולטת בכעס החבוי הזה.כנ"ל בעבודה מישהו אומר משהו שמעצבן אותי אני מסוגלת לא להגיב אליו כלל@@ יתרה מזאת,כשהייתה לי שיחה עם המנהלת היא טענה שהנני חסרת טקט אימפולסיבית וטענה שזו עצה עבורי כי זה הורס המון.מה עוד שהיא טענה שאני מגזימה בבדיקות שלי את הדברים הנעשים בחברה ועליי להניח לאחרים שמעליי לטפל בדברים ובמילים אחרות חטטנות יתר עד כדי גוזמה.אני נפגעתי כי אני מרגישה שמאוד חשוב לי כל דבר שנעשה והבעייה הכי גדולה שלי שיש לי כובד משקל לכל פרט קטן אם זה בהבטחה הנאמרת ללקוח ויהיה עליי לבצעה ולא משנה מה יהיה ובדיקה שמא לא יהיו טעויות..הם רואים זאת כחטטנות ואני מחשיבה זאת לראש גדול וניסיון לראות הכל בפרספקטיבה כוללת. בקיצור,אני רוצה להיות פחות מחמירה עם עצמי,הייתי רוצה לאהוב יותר ולאפשר לעצמי להיפתח. מה עוצר אותי כ"כ הקושי שמשפחתי עברה ואני סוחבת אותו על בשרי,תחושת אי צדק,ייאוש ממצבי שהגעתי אליו שאינו מזהיר עבורי ומצד שני אין אני מסוגלת להתפתח ולהגיע למקום שבו הייתי רוצה להיות בשל בטחון ודימוי עצמי נמוך.אני פשוט מתוסכל ורוב הזמן שאני נמצאת בו אני עורכת בדיקה מה עשיתי? מה אמרתי? מה יהיה? איפה אני?? וכד'.. זה מתסכל!!!
אז מהי בעצם שאלתך ?
איך את רוצה להפסיק להיות מתוסכלת , אם את כל הזמן עסוקה בלהיות מתוסכלת וממורמרת ? אם אני במקומך , הייתי מפסיק לעשות את זה לעצמי.
טיראנה! דבר ראשון אני לא מאשימה אותך על שום תכונה כזו או אחרת שהיא אכן לא נעימה לסביבה... וזאת מפני שאני (לא כמו ניר...) מבינה שתוצאות אופי הרבה פעמים נגרמות כתוצאה מחוויות שעברת בחיים...- גם אני למרות שאני מלאת חיוכים עברתי דברים ואני רואה שהם משנים לי את החיים למרות שנאי עושה את כל המאמצים לא לתת להם... עצה שלי אלייך זה שתעבדי על עצמך הרבה... דבר ראשון- תביני ותשלימי עם העובדה שזה יהיה לך קשה... דבר שני- תביני שההתנהגות שלך היא לא טובה והיא גורמת לאנשים לאהוב אותך פחות. דבר שלישי - תאהבי את עצמך למרות כל מה שהיה- תביני שמה שהיה לך בעבר זה לא דברים שאת יכלת לשנות או לתקן- זה פשוט גורל וזו בשום אופן לא אשמתך! דבר רביעי- את צריכה !!לרצות!! לשנות את ההתנהגות הזו... ודבר חמישי ואחרון- כל פעם שאת מדברת עם מישהו תנסי לחשוב על הדברים האלה... תחשבי על זה שאת בעצם בחורה מתוקה ומיוחדת שאמנם עברה הרבה אך היא כל כך מיוחדת כי למרות כל מה שעברת- את מצליחה להפריד ולחייך ולאהוב את העולם ולפרגן לו- ופחות להיות לחוצה שהכל יתקתק. שיהיה לך מה זה בהצלחה- ואני מקווה שעזרתי
את יודעת כשמשעמם לי ובשם האקשן אני לא נשאר אדיש למי שמעלה את שמי בשמי בהדגש ולשווא אני חושב שהתגובה שלך לטיראנה היא רק המשך לתגובה שלי אני הצעתי לה מה לא לעשות , ואת הצעת לה איך לעשות שינוי מהפכני בחייה בחמישה מהלכים מבלי לקום מהכסא . למה דברים שהיא יכלה לשנות או לתקן זה גורל ? זה גורל שהיא יצרה . ואם זה גורל אז מה את רוצה שהיא תעשה נגד זה ? אני לחשוב שלא כמוך , שאופי מחורבן זה דבר מולד אופי טוב ומקסים , זה דבר שצריך לעבוד עליו כל הזמן ,ונכון לגבי כולם ויש לך מספיק אנשים בעולם , לבדוק את ממצאיי . איך תסבירי שיש משוגעים טובים ומשוגעים רעים ? משוגעים שעברו בדיוק את אותו גורל ? מה שאני ואת יודעים על טיראנה זה שאנחנו לא יודעים כלום טיראנה . חג שמח ,
הי טיראנה, הבעיה הכי גדולה עם תסכול היא, שהוא מביא איתו רק תסכול נוסף. זה מעגל שלילי, שמאוד קשה לפרוץ ולהשתחרר ממנו. הרבה מאוד דברים בחיים מבוססים על בחירות - אנחנו יכולים לבחור איך לחיות את החיים, בצורה שלילית או חיובית. או - כמו שנאמר - חילקו לנו קלפים כשנולדנו, אנחנו בוחרים איך לשחק איתם. את יודעת בעצם על מה את באמת כועסת? מה גורם לך לכזה תסכול? אנשים שונים מעוררים אצלך תגובה דומה... ואת לא יודעת אם את רוצה לשנות את זה או לא. תשאלי את עצמך שתי שאלות: - מה אני ארוויח אם אשנה את זה? - מה אני ארוויח אם אשאיר את המצב כפי שהוא? ואם תחליטי להשתנות - וזו בהחלט לא החלטה קלה, כי שינוי זה דבר מפחיד - מותר לפנות לאיש מקצוע כדי שיעזור לך ללמוד איך לשלוט בכעס ובתסכול, כי אלה שני דברים שבהחלט יכולים להרתיע אנשים ולהרחיק אותם ממך. באמצעות טיפול תוכלי ללמוד איך להחמיר עם עצמך פחות ופשוט לחיות את החיים הכי טוב שאפשר - וזה מגיע לך, כי לכולם מגיע לחיות בשלום עם עצמם ועם הסביבה. את לא חייבת לפנות לטיפול, אם את מאמינה שתצליחי לשנות לבד דברים שמפריעים לך - זו רק הצעה שבאה ממקום של היכרות עם הקושי לשנות דברים. הרה.
