אני עצובה

אני גרושה עם ילד מתוק בן שנה. כבר תשעה חודשים שאני בלי זוגיות וזה גורם לי לעצבות יתר ולבכי מרובה בעיקר כאשר הגרוש שלי לוקח את הילד לסופי שבוע בכל סופשבוע שני. איך מתגברים על הבעייה למרות שאין לי חבר שיאהב אותי?

הי, אני מבינה שקשה לך להישאר לבד בסופי שבוע שבהם הגרוש שלך לוקח את הילד. השאלה היא - למה? אנשים פוחדים מלהיות לבד, כשבעצם - באופן הבסיסי ביותר - לכל אחד מאיתנו יש רק את עצמו. לא קל להיות גרושה עם ילד קטן, אבל כל זמן שאת שוקעת בדכאון, לא תוכלי לצאת לעולם ולנסות להכיר בן-זוג חדש. אני יודעת שהעצבות והבכי הם לא משהו שאת מבקשת לעצמך, וזה בהחלט יכול להיות דכאון. חשבת על האפשרות של טיפול? תקבלי כלים טויבם יותר להתמודדות עם המצב, תלמדי להרגיש טוב יותר עם עצמך (וזה לא תהליך קל ונעים בהכרח, אבל התוצאה כדאית). הרה.

אני גרושה עם ילד וגם הייתי בוכה בעבר כשהייתי בלי הילד בסופשבוע,זה נורא קשה בהתחלה אחר כך מתרגלים קצת ...למה שלא תעסיקי את עצמך בתחביב מעניין או חוג ,קורס,ספורט או בילוי עם חברות או משפחה עד שתחליטי שמתאים לך להתחיל להכיר מחדש למטרות זוגיות