מאוהבת במורה שלי

שלום אני בחורה בת 26,למדתי במכללה בארץ,יש לי מרצה שנמצא בסגל בכיר במכללה,מזה זמן רב היתי "דלוקה"על המרצה הזה,שהוא גם מורי ורבי בתחום אותו למדתי.לאחרונה הקשר שלנו חודש למרות שאני כבר לא תלמידתו,יש לציין שמעולם לא קרה ביננו כלום ואני לא חושבת שהוא מודע לעוצמת הרגשות שיש לי כלפיו.כמו כן אני מרגישה שאין מדובר בתסמונת הספיכולוגית של להתאהב במורה/פסיכולוג/גנן וכו",אלא בדבר הרבה יותר עמוק.כעת משאני כבר לא לומדת אצלו ובמכללה בכלל,אני לא יודעת האם לרמוז לו על הרגשות שלי,הוא מעיין פנטזיה רחוקה שכזו,אני לא מפסיקה לחשוב עליו ואני בנאדם שמאוד לא נוטה להתאהב בקלות.נהפוך הוא לרוב אני די אדישה אבל הוא פשוט עושה לי את זה ובגדול...מה לעשות לדעתכן?אני ממש רוצה TO MAKE A MOVEאבל חוששת...תודה רבה מראש :-)

נא תשובתך

שלום לך לפי דעתי, את צריכה לחשוב מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות במידה ותעשי את הצעד והתשובה לכך היא שמכסימום הוא יענה לך בשלילה...... אז לפחות את יודעת שניסית ולא זרקת סתם כך קשר פותנציאלי, אני חושבת שאם לא "תלכי על זה" את תרגישי כל הזמן שפספסת משהו וחבל. לא נעים לחיות בהרגשת פספוס שווה לנסות, מה כבר יש לך להפסיד? בהצלחה :))

מיכל למה את לא שואלת אותה עם הגבר נשוי ?

הי, כתבת שאת אדם שאינו נוטה להתאהב ושהמרצה הזה הוא מעין פנטזיה רחוקה... לפעמים מתאהבים דווקא במישהו שאי-אפשר להשיג. כמו בשיר "שבתות וחגים": "למה אני מתאהבת תמיד במה שאי-אפשר?" השאלה אם הוא פנוי או לא בהחלט חשובה. גם לפער הגילאים יש משמעות (אם כי יש כאלה שיחלקו עליי). את צריכה לעשות את מה שנכון לך - מבחינה ההרגשה - לעשות. אני לא יכולה לכוון אותך לכאן או לכאן, משום שרק את יכולה להחליט מה יהיה טוב עבורך. הרה.

ראשית הוא אינו נשוי הוא גרוש,לעולם לא היתי חושבת אפילו לפעול לכיוון של אדם נשוי זה לא מוסרי ומכוער. אני לא חשבתי שאת(הרה)תכווני אותי,רק רציתי לחלוק את ההרגשה ולראות מה דעתכם...תודה בכל מקרה