לא סולחת לעצמי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
הייתי יכולה להשקיע יותר אנרגיה בחיפוש עבודה נוספת שאני מוכשרת אליה ובמקום זאת אני כבר שנים משכנעת את עצמי שאני אניח לזה כי יש לי איזושהי טראומה בנושא עוד מעט כבר לא תהייה לי ברירה .אני עצובה על זה שאני חייה הרבה פחות טוב משהייתי יכולה לחיות לו הייתי מרוויחה יותר .אני קצת פחדנית וקצת סובלת מטראומה (כי פוטרתי פעם ,ואני יודעת שזה אידיוטי כי מי לא פוטר מימיו ?רק מי שלא ניסה )זה כנראה גם קשור באופי שלי ,אולי פשוט נועדתי לרחמים עצמיים -אם יהיה שיפור אספר לכם -שלב ראשון זה לפרסם ולשווק,אני יודעת את זה
שלום ש. אף-אחד לא נועד לרחמים עצמיים. זה משהו שהסביבה מלמדת אותנו... כל אדם צריך מידה מסויימת של רחמים עצמיים; אין סיבה שנהיה יותר מדי קשים עם עצמנו. כנראה שהשכנוע העצמי שלך לא מספיק אפקטיבי, אם אחרי כמה שנים את יודעת שהיית יכולה להיות במקום אחר. פיטורים הם לא חוויה נעימה, אני מסכימה עם זה לחלוטין. השאלה היא, למה זה כל-כך טראומתי עבורך, עד כדי כך שאת מוותרת לעצמך? נחכה בסבלנות להמשך, בתקווה שיהיה שמח יותר עבורך. הרה.
