ילדה סגורה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אני אב לילדה בת 16 וחצי. היא אומרת לי כל הזמן שהחיים בכלל לא כיפיים ונמאס לה כל הזמן ללמוד. אין לה שפה משותפת עם חברות ורוב הזמן היא מבלה בבית. היא מאד נבונה וחכמה אך סובלת מעט מדיסקלציה, ויכול להיות שזה גורם לה לבושה והסתגרות. היא כל הזמן אומרת לי שאין לה ריגושים בחיים והחיים ריקניים. היא דווקא כן רוצה להתחבר לבנות אך לא מצליחה כי אין לה על מה לדבר איתן. היא אומרת שהנושאים שהם מדברות הם מאד משעממים. יש למישהו עצה בשבילי? תודה מוטי
מוטי שלום, ראשית כל, אני מציעה שתפנה את שאלתך גם לאחד מאנשי המקצוע שמנהלים את הפורומים הסמוכים. המנהלים של הפורומים פסיכותרפיה ופסיכולוגיה קלינית לא נמצאים עד לתאריכים המצויינים בראש כל פורום. ד"ר הידש, המנהל של פורום פסיכיאטריה, אמור לחזור ולענות לגולשים כבר מאתמול. פורום נוסף שיכול להועיל לך הוא עבודה סוציאלית וטיפול באומנויות (מנהלת הפורום זמינה). דעתי האישית - בגילאים האלה נושאי השיחה באמת יכולים לשעמם לפעמים... השאלה היא, מהם התחומים שכן מעניינים את הבת שלך? היא יכולה, למשל, למצוא פורומים/קבוצות דיון באינטרנט שעוסקים בדברים שכן מעניינים אותה. דבר נוסף, שווה להתייעץ עם יועצת בי"ס ולבחון איתה את המצב. החיים ריקניים רק אם לא ממלאים אותם בתוכן, וזה תפקיד שכל אחד צריך לעשות בעצמו בשביל עצמו. לפעמים אין חשק בשביל זה, וזה נראה מעייף, ואז צריך עזרה מאחרים. כדאי, כאמור, לשמוע מה יש ליועצת לומר, ובמידת הצורך לפנות לאיש מקצוע חיצוני. בהצלחה, הרה.
