לא טוב לי

סיימתי תיכון לפני חודשיים. מאז אני עבדתי למשך שבועיים- זו הייתה עבודה זמנית. אחר כך המשכתי לחפש ולא מצאתי. עד שממצאתי עבודה שעוסק בטלפון-סקרים. התפטרתי על היום הראשון כי הבנתי שזה לא בשבילי הרגשתי ממש לחוצה ושרע לי. אני שונאת את זה שאין לי מה לעשות עד הגיוס שלי לצבא!!! אני מרגישה שאני בתקופה מוזרה ואני לא יודעת איך לצאת ממנה. לפנ יומיים הייתי במצב ממש לא טוב אפילו לא רציתי לקום מהמיטה כי הרגשתי כמו בדיכאון..מה לעשות?

כן,ישנם תקופות כאלה בחיים שחוסר מעש מדכדך. לא סיפרת מה עושים חברייך ,מתי את מתגייסת,איך תומכת בך משפחתך. אני משוכנע שהיו ימים כאלו בתיכון שחשבת לעצמך "יו מתי אני אסתלבט ולא אעשה כלום. כל טוב.

אני מתגייסת כאמור באפריל אבל אני מקדימה את הגיוס, חלק מהחברים כבר התגייסו והשאר מתגייסים כחודש לפני. המשפחה שלי דיי תומכת בי הם לא לוחצים עליי יותר מידי למצוא עבודה אבל מצד שני אני מרגישה שאני סתם חסרת תועלת .

הי, עכשיו, כשכל התיכוניסטים שעובדים חוזרים לבי"ס, תוכלי למצוא עבודה בקלות רבה יותר. אבל לפני כן, אולי תכתבי מהם תחומי העבודה שמעניינים אותך? אז סקרים טלפוניים לא מתאימים לך, מה כן? זו תקופה מוזרה,משום שפתאום את חופשיה לחלוטין ממסגרת, אבל זה לתקופה מוגבלת, כי אוטוטו את נכנסת למסגרת הרבה יותר מחייבת ורצינית (בלי לזלזל בבי"ס, כמובן, רק שאין מה להשוות לימודים לצבא). מה דעתך לעשות תוכניות לבילויים עם החבר'ה שלך שעדיין לא התגייסו? או לחפש עבודה ביחד? ועוד שאלה - מה, לפני יומיים, גרם לך לרצות להישאר במיטה? ומה שיכנע אותך לצאת ממנה בסופו של דבר?

אני ממש רוצה שהתקופה הזאת תעבור לי, אני מרגישה נורא לחוצה מזה שאין לי משהו מוגדר לעשות. לפני יומיים פשוט שלא היה לי שום דבר מתוכנן לעשות הרגשתי שבמיילא אין לי כלום לעשות אז למה לטרוח ולקום בבוקר?!