כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות:
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
כך אומר הפתגם. ואכן, כולנו עברנו בחיינו אכזבות. מי יותר מי פחות. מה צריך אדם לעשות בכדי שלא יתאכזב במערכת יחסים בין אישית בגדול ? לא לפתח ציפיות. לא לצפות מאף אחד לשום דבר. האם כאשר אדם ינקוט בשיטה שכזו , הוא אכן חסין מאכזבות ? האם ניתן אכן ליישם את הדבר הזה ? האם הציפיות לא מתעוררות מאליהן מבלי יכולת שלנו להשתלט עליהן ? ואם אכן ניתן להגיע לרמה כזו של חוסר ציפיות מהאנשים הסובבים אותנו, וזה אכן מביא אותנו לתוצאות טובות שאין שום אכזבות מצד אחד, האם יש בשיטה הזו חסרונות כלשהם מהעבר השני ? האם זה פוגם בקירבה , במעכת היחסים ? האם ניתן להיות בן זוג אוהב, או אבא אוהב, או אמא אוהבת או ידיד אוהב, כאשר אתה מדכא מראש את כל מערכת הציפיות שלך ? או שמא זה פוגם בקירבה ? אלו הם שאלותי , מורותי ורבותי. אשמח לשמוע התייחסות . (אבל אין לי מי יודע מה ציפיות, כך שגם לא יהיו לי מי יודע מה אכזבות, ברור ? ) יום כתום לכם. אתם באים לשרשרת האנושית מגוש קטיף לכותל ? או שאתם לא באים לשרשרת האנושית וכולי וכולי ? אני מתלבט. אבל כנראה שאלך. עם המשפחה.
אם לא מצפים - לא מתאכזבים. אבל מפספסים ה-מ-ו-ן הזדמנויות נפלאות בדרך. החיים הם ים של אכזבות עם הרבה איים של הפתעות טובות; צריך ללמוד לנווט נכון בין האיים, כי אחרת אפשר לטבוע. צריך לקחת בחשבון שלפעמים זו סתם פטה-מורגנה, ומה שנראה כמו אי ירוק בים הוא סתם תעתוע של השמש... אדם צריך ללמוד לפתח ציפיות ריאליות. זה קשה. כמה שזה קשה. כולנו מצפים - לפעמים רק בשנים המוקדמות של חיינו ולפעמים עד יום מותנו - לדברים טובים, לקשרים בין-אישיים נפלאים. אבל בסה"כ מדובר בבני אדם - לא תמיד היצורים הכי צפויים עלי אדמות. אפשר ליישם את שיטת ה"בטחון": לא לצפות לכלום, ומה שקורה לטובה יכול רק להפתיע בגדול. אבל כשכל-כך נזהרים, לא רואים דברים טובים שקורים ממש מתחת לאף. אם אדם חסר ציפיות כבר הגיע לשלב שבו יש לו מערכת יחסים, אז בהחלט ייתכן שהפסיביות הזו תפגום במערכת היחסים שלו. אפשר לאהוב בלי לצפות לכלום... צריך רמה מסויימת של מזוכיסטיות בשביל זה או, לחילופין, רמה גבוהה של ביטול עצמי. שרשרת אנושית? לא נראה לי... אני אהיה החוליה החלשה - שלום! אם תלך, שתף אותנו בחוויותיך מן ההשתרשרות האנושית... אגב, נסעתי היום אחרי רכב שהיה עליו סטיקר כזה: "הקדוש ברוך הוא אנחנו ממליכים אותך". אנ'לא מבינה - בשביל מה הוא צריך שאנחנו, בני האנוש שנבראו בצלמו ובדמותו, נמליך אותו?
היי מה עם הציפיות מעצמינו? האם יש לזה קשר עם הציפיות מהאחרים? האם ככל שנהיה מרוצים יותר מעצמינו נתאכזב פחות מהאחרים? האם אי שביעות רצון מהסביבה קשורה לאי שביעות רצון מעצמינו? האם לתחושה פנימית של שלמות עצמית יש השפעה על הקשרים שאנו יוצרים עם הסביבה וההפך? בתחום הפוליטי אני כבר מבולבלת לגמריא...אשמח להשתתף בשרשרת אנושית למען ואהבת לרעך כמוך... אור פתיחות ואהבה דינה
אנחנו עובדים את אלוקים וממליכים אותו הסטיקר הזה פרושו: אין לנו מלבד אלוקינו אף אל אחר
אדם שלא רוצה להתאכזב בגדול צריך ברגע שהוא מתחיל להתאכזב לדעת לפתור ולפצח את מוקד האכזבה ולהמשיך את החיים גם אם הוא מצליח יפה להתגבר על האכזבות שלו הוא תמיד יכול להיות מאוכזב מזה שהוא כל הזמן צריך לטפל ולדאוג על מנת שלא להתאכזב כל פעם מחדש לכן כנראה שהתשובה האמיתית היא אין תשובה צריך אותו אדם וכל אדם לדעת ולחיות עם האכזבות שלו ולכולנו יש ויהיו כאלה אין שיטה . וגם אם יש , לא מובטח לך שהיא לא תהה כישלון של 100 אחוזים . במקרה שלך . אין שיטה מלבד מיתה . לגבי השאלה האם ניתן להיות אבא אוהב ועוד... אין לי מושג ! אבל נראה שבני אדם יכולים לאהוב ולהיות טובים בכל מצב ובכל תנאי אם רק באמת רוצים וזה כבר קרה בהסטוריה .
נירוש יפה כתבת. מסכימה עם כל מילה. כנראה שאכזבות הן חלק מהחיים. ובחינוך הילדים זו סוגיה סבוכה כיצד לחנך את הזאטוטים שלא יכנסו למבוכה, כי בעצם אצלם אנו יוצרים ציפיות, אכזבות, ושאר ירקות... אור ואהבה דינה
כל אחד ישן על הכרית שיש לו
