שהשם יעזור לי

דיון מתוך פורום  תמיכה הדדית

16/06/2004 | 09:11 | מאת: טופז

אתמול זה כבר עבר כל גבול. הוא ניתק לי את המחשב. קרע לי את הטלפון מהקיר. הודיע לילדים שאמא זורקת אותו מהבית לכן הוא עוזב ולא יודע מתי יחזור לבקר אותם וכולם בכו כל אחר הצהריים. אחר כך הוא הודיע לילדים שהוא לא עוזב את הבית. יש לו מזל שלא הגשתי עליו תלונה במשטרה אחרי השבת שעברתי איתו. עם כל האיומים לשבת עלי בכלא ולפגוע בי פיזית. אתמול הוא השתמש בילדים בצורה הכי מכוערת שרק יכולה להיות!!!!!!!! זה בלתי נסלח מבחינתי עוד. אעשה מה שאני צריכה לעשות. רק שהשם יעזור לי ולילדי שנעבור את התקופה בשלום..........תתפללו בשבילי בבקשה. טופזיקה

16/06/2004 | 10:45 | מאת: שלומי

אין לך מישהו שיעזור לך ? אולי כדאי לך לקחת את הילדים ולהעלם לכמה ימים ? יש לך ייעוץ מקצועי ? עו"ד ? שיהיה לך בהצלחה . תהיי חזקה ! ואל תוותרי לו ! בעל אלים, הוא בעל פחדן ומגעיל ועדיף לך בלעדיו ויפה שעה אחת קודם . זו דעתי ! יום טוב עד כמה שאפשר. חיבוק חזק מכאן!

16/06/2004 | 11:18 | מאת: טופז

תודה, תודה שלומי יקר עד מאוד. פניתי לרווחה. מחר ניפגש שם כדי להתחיל הליכים........... וביום ראשון אני נפגשת עם עובדת סוציאלית. רק שיהיה קצר, מהר ועם כמה שפחות כעס. אני לא אקח מכאן את הילדים כי הם צריכים כרגע את הביטחון של המוכר. טופזינקה

16/06/2004 | 13:18 | מאת: ניר

אני רוצה לשאול טופז כמה שאלות מי יודע , אולי אפילו השם יוכל להעזר בהמשך בתשובות לשאלות :-) למה ניתק דווקא את המחשב לדעתך ? כל כמה זמן יש לו פרצי זעם וטימטום כאלה ? אתם כל הזמן רבים ? הוא אוהב אותך לדעתך ? ואת מה ? מבלי להצדיק כלום לדעתך הוא נמצא בתקופה קשה במיוחד ? לך יצא פעם לקרוע לשבור לאיים או להכות באיזושהי מריבה ?? אני מקווה שאני לא מרגיז בשאלות .

16/06/2004 | 13:49 | מאת: טופז

הוא ניתק את המחשב כי אני עובדת הרבה. הוא כועס כי אני מביאה עבודה הביתה....אין לי ברירה......אני לא מספיקה....... כן הוא עובר תקופה קשה. כן הוא אוהב אותי. לא אני לא אוהבת אותו אבל כן מרגישה אליו משהו. כבר שנים שיש לו התפרצויות ואיומים........הכל תלוי בתדירות ובעוצמת המריבה. בתקופה האחרונה אנו לא מצליחים להעביר אפילו משפט אחד בלי להתווכח. שתיקות רועמות כל הזמן. גם אני לא מושלמת ניר, הוא לא אשם לבד.......והקרירות שהפגנתי כלפיו בתקופה האחרונה היתה קשה מידי עבורו ובכך הוא צודק. החיים ביחד הפכו למלחמ ואני פשוט התעייפתי. טופזינקה

16/06/2004 | 13:52 | מאת: מיכל

טוב עשית שפנית לעו"סים לקבלת עזרה. אלימות זה לא משחק ואסור לתת לה להימשך. ברגע שהוא מסכן את הילדים האחריות לכך היא גם שלך ויפה שעה אחת קודם... לא מציעה לך להתעסק עכשיו בשאלה אם את עושה נכון ואם הפרידה כדאית או לא כי המצב הנוכחי הוא גרוע פי אלף. הילדים צריכים אווירה שקטה ורגועה גם אם ההורים חיים בנפרד. המצב הנוכחי רק מזיק ולא בריא להם. מאחלת לך רק טוב, מיכל.

16/06/2004 | 14:04 | מאת: טופז

תודה מתוקה הוא לא אלים פיזית כלפי הילדים. כן, יש אלימות מילולית בבית. את מקבלת את המיילים שלי? טופזיקה

16/06/2004 | 14:16 | מאת: אלון

ברצוני להעלות מספר הגיגים על מצבך אל תכעסי אם תרצי תקבלי ולא קחי זאת כחומר למחשבה. לטנגו בד"כ דרושים שניים אדם לא מגיע למצב אלים במיוחד , כדוגמת בעלך אלה אם כן העמדת לפניו סדין אדום , אשר הוציא אותו מכליו ,חשבי במה את היית שותפה למצבו הנוכחי? איפא את בכל המצב הזה וכיצד נתת לזה להיתדרדר לרמה כזו. האם התחנת עם אדם אלים מלכתחילה? ולמה דווקא המחשב.. מה הוא מסמל אולי ישיבה ללא גבולות שלך לידו. אולי נושאים אשר את מתעסקת במחשב. ואולי אהבת הילדים את המחשב במשחקי מחשב שמהווה פגיעה בהם. על כל מקרה ממליץ על הפרדות מאדם אלים, זה מסוכן לך ולסביבה ומאחל הרבה הצלחה בהפרדות ואולי בהתחלות חדשות מוצלחות יותר. קבלי חיבוק לעידוד ממני.

16/06/2004 | 14:51 | מאת: צבעים

אלון שלום, האם אתה גם מאלה ששואלים קורבנות אונס: "אולי התלבשת חשוף מידי?", "אולי חייכת אליו יותר מידי?", "אולי בעצם רצית אותו?". - באמת, מהן השטויות האלה? היא לא הפכה אותו לאלים!!! ולא ניפנפה מולו בסדין אדום! כל אחד מאיתנו יכול מאד מאד לכעוס, להפגע או להתאכזב במהלך החיים,אבל עובדה שלא כולנו מגיבים באלימות פיזית או מילולית כלפי בני הזוג או הילדים שלנו. מותר ואף רצוי לכעוס לפעמים אך התעללות נפשית או גופנית היא מחוץ לתחום תהא הסיבה אשר תהא. במקרים כאלה לא צריך שנים לטנגו, צריך אחד בכלא.

16/06/2004 | 14:52 | מאת: ניר

תגיד אלון אתה באמת כזה תמים לחשוב שגבר זה משהו שאסור לעצבן פן יתחרפן ? זה לא שהוא עצבני - פשוט מעצבנים אותו . אני מתחיל להבין. עזוב שטויות חבל שלא זרקה אותו מזמן .

16/06/2004 | 15:12 | מאת:

באמת, אני מצטערת שככה אתה רואה חלק מהדברים. בואי נדמיין מצב, בסדר? טופז ובחיר ליבה צעירים ומאוהבים. אולי האופי שלו היה מחורבן כבר אז (ואולי לא). ידוע שאהבה מסוגלת לעוור אנשים. ידוע שיש אנשים שמצליחים לשמור על התנהגות נאותה עד אחרי החתונה (כי עכשיו היא כבר "שלו" רשמית, והוא יכול להתנהג אליה בצורה כזו). אז מה שהיה פעם, לפני החתונה, לא חשוב עכשיו. עכשיו חשוב ליצור בטחון עבור טופז והילדים. כי גם אדם בוגר ויציב יותר לא תמיד יכול להתמודד עם כאלה פרצי אלימות. והילדים? הוא לא צריך להכות אותם כדי לגרום להם נזק נפשי - הם רואים ושומעים מה קורה בבית. ילדים רגישים לדברים כאלה הרבה יותר ממה שנדמה. אבל לא נדון כעת בפסיכולוגיה של הילד. זה מדהים איך שהצלחת להפנות אצבע רומזת וכמעט מאשימה כלפי טופז. יודע מה, גם אם לה יש חלק במה שקורה (והגיוני שיש), זה לא מצדיק התנהגות כזו מצדו!!! מעניין - אם חברה שלך תשב מול המחשב, ולא תקפוץ לדום בכל פעם שתצייץ, תאיים עליה? תנקוט באלימות? אם כן - הייתי רוצה לדעת מי אתה, כדי להזהיר בנות. אם לא - אז למה אתה מנסה למצוא הצדקות עבור אדם שמתנהג כך? הוא זקוק לעזרה דחופה, זה נכון - אבל לא כדי להאשים את טופז, אלא כדי להבין למה הוא בוחר בדרך שבה הוא בוחר. זהו.

16/06/2004 | 16:07 | מאת: 'אני דינה'

אלון אני חושבת כמוך. הבנתי שטופז נמצאת 'בסרט' הזה מספר שנים. אני מניחה שבכל 'השיט ' שהיא שרויה בו יש לה מזה רווחים משניים .(אני שומעת את ההתנגדות של הקוראים למישפט הזה...) אם היא תבין מהו החלק שלה או מהם הרווחים המשניים מהסיטואציה אולי היא תחולל שינוי בהתנהגות של בעלה ואם לא יחול שינוי היא לא תסכים להשאר איתו דקה אחת נוספת. אני לא מנסה להצדיק את היחס הגועלי של בעלה, אבל מכיוון שלא עורכים כאן מישפט צדק אלא מנסים לעזור לטופז שפנתה לפורום, זה לא רלוונטי להתייחס להתנהגותו.

17/06/2004 | 10:03 | מאת: טופז

כן, כל מילה שלך אמת.......... צריך שתיים לטנגו. אני לא מתנערת מהאחריות שלי ובהחלט מודה שגם בי יש אשמה. כמו בכל מריבה קיים גם הצד הצודק שלו. כן, האלימות היתה מתחילת הדרך והאשמה שלי היא שלא פעלתי אז בהתחלה. כל הזמן חשבתי שעוד אצליח לשנות אותו. כל דבר שאני עושה מפריע, המחשב הוא סתם דוגמא, גם מפריע לו שאני מדברת בטלפון עם חברות, מפריע לו שאני קוראת ספרים ..........וכמובן המחשב. אני יודעת שבדרכו הוא אוהב אותי עד מאוד, הוא סובל כרגע וגם אני. ציינתי את הדברים השליליים שבו מתוך כאב ותסכול אך ישנם גם צדדים חיובים... טופזיקה