עפה לי שנה מהחיים...
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
ככה, כמו כלום, עפה לי שנה מהחיים... מהקיץ שעבר אני מחפשת עבודה: שולחת קו"ח, אי-מיילים, מתקשרת, מבררת, נזכרת בכל מי שאי פעם הכרתי ועם כל מי שדברתי ובינתיים ימים הופכים לשבועות ושבועות לחודשים ותיכף נגמרת לה שנה ושום דבר לא זז.. לא תרמתי דבר לעולם, לא התפתחתי מקצועית, אני בכלל לא אזכור את השנה הזאת כי היא לא היתה בכלל!!! אוף, כמה רע לי היום! אני החוליה החלשה - שלום.
ובכל זאת.......אין אדם שלא תרם לעולם. אני יכולה לומר לך שלי תרמת בכמה פעמים בהתכתבויות שלך עם שלמי ועוד לחשוב על כיוונים שונים שאולי יעזרו לי בהמשך הדרך.......... אז...........אולי הצלת נפש בישראל ללא ידיעתך? עם זאת זיכרי שללא הימים הרעים לא נוכל להעריך את הימים הטובים? נשיקות טופז
למה להסתכל על חצי הכוס הריקה? היית בבית שנה שלמה? היית יותר זמן עם הילדים? עם הבעל? עם הכלב? עם העציצים? תרמת להם מאישיותך הנפלאה והקסומה, תרמת להם את אהבתך הגדושה והמלאה, עשית כמה דברים שלא היית עושה בזמן עבודה, נכון? היה לך קצת יותר זמן לעצמך, נכון? נכנסת לפורום הזה והכרת אותנו נכון? אז איך? איך את אומרת שככה עברה לה שנה מבוזבזת? זאת אחת השנים היפות ביותר שהיו לך! תשאלי את המשפחה שלך ותראי! מה שקורה לך עכשיו הוא תהליך, זאת הדרך אל...ויש לה יופי משלה שצריך ללמוד להעריך. כל דבר בא בזמן הנכון לו. ולפעמים צריך לחכות בסבלנות ולהנות מהדרך ל"שם" הנכסף. מי אמר שכל החיים צריכים להיות בהילוך גבוה? גם להילוך הראשון יופי משלו. רק טוב, מיכל.
מה שלומך? מה שלום הרך הנולד? איך את מסתדרת עם 2 ילדים גם יחד? שדרי לי מייל כדי שאבין איזה מייל שלך פעיל בבקשה. טופזיקה
מחר יום חדש....
