פיטורין
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
אתמול פיטרו את בעלי מהוראה ולצערי עשו את זה בצורה מאד מכוערת, מה שעושה את הכל הרבה יותר כואב. אני לרוב אובייקטיבית ויכולה עדיין לומר שהוא היה מורה מצוין ומשקיען הרבה מעבר למה שראיתי בימי חיי אצל מורים. לפני מבחנים הוא עשה שיעורים פרטיים לתלמידים, היה תמיד זמין באינטרנט או בטלפון לשאלות, חילק תמיד סיכומי חומר. תלמידים אהבו אותו והציונים תמיד היו בממוצע כיתתי גבוה. הוא אפילו זכה בפרס על שמירה על ממוצע גבוה בבגרויות. ימים ולילות הוא ישב להכין טוב את החומר ל"ילדים" שלו, התלמידים. הוא אהב את ההוראה בלב ובנפש. ובסוף באים אליו ואומרים לו שההוראה לו לוקה בחסר, שהשיטה שלו ליברלית מידי ושהוא לא משקיע את המקסימום. איזה עלבון. מעבר לחרדה הכלכלית שכרגע נחתה עלינו וגורמת למועקה רצינית בנשמה (אם כי אני סומכת עליו, הוא איש עבודה ויסתדר מהר) ישנו העלבון הצורב. אני כל כך מזדהה איתו שאני חושבת שאנחנו מנחמים זה את זה בשלבים...ואז אני מרגישה אשמה על כך שאני עוד מוסיפה לו דאגות. איך מתמודדים עם כזה דבר?
אוי רונה, זו בטח חוויה איומה לעבור ! אני מרגישה את ההפתעה, העלבון והצער כשאני קוראת את דברייך ונורא עצובה בשביל שניכם. כל-כך חבל שהדברים נעשים בצורה כל-כך משפילה ומכאיבה, אם רוצים לקצץ - למה הדבר חייב להיות מלווה בהתעללות נפשית? באמת יאוש. מזלו של בעלך שיש לו אישה רגישה ואוהבת זה בטח יקל עליו לצלוח את המשבר. תקחו לכם זמן להתאבל וללקק את הפצעים ואחר-כך תעזרי לו לקפוץ בחזרה למים ולחפש מקום אחר שיודע לפרגן ולהעריך אוצר אמיתי כשהוא נמצא מולו. אני מאחלת לשניכם בהצלחה מכל הלב.
תודה רבה על ההודעה החמה. זה היה בהחלט מעודד. וכמובן שאני אעזור לו לצאת מזה ותאמינו לי שמי שיקבל אותו רק ירוויח. עוד לא ראיתי אדם עם כזה מוסר עבודה ואכפתיות ואהבה לאנשים. אני גאה בו ומאמינה בו.
אני מאוד מבינה אותך , אני פוטרתי לפני ארבעה ימים וההרגשה מאוד לא נעימה , במיוחד כשצריך לחפש משהו אחר
