התאהבות וירטואלית ..ומעבר לה...
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום ... אני כותבת פה כי אני מרגישה שאני חייבת לפרוק את מה שיושב לי על הלב ... במהלך החודש וחצי האחרונים בחיי גיליתי את העולם הוירטואלי . גילית אותו בדרך מקרה .. ..נכנסתי לפורום של גאוה נשית והתוודתי על אהבה אסורה שידעתי לפניי 4 שנים . התוודתי במטרה לנקות את רגשות האשם ולקבור את אותם רגשות אחת ולתמיד . סיפרתי בקוים כללים על הקשר שהיה לי משהו בער בי לרצות לקבל תמיכה של אוזניים קשובות . 4 שנים חיכיתי לשתף אנשים שיכולו להזדהות עם מצבי..התגובה שזה עורר...הרוחות סערו ...קיבלתי תגובות אוהדות . אמטיות מבינות ..כמו שלא חלמתי לקבל ..המטרה היתה לקבור את אותה אהבה . לשחרר אותה מתוכי .. בסופו של דבר התוצאה ההפוכה הושגה .. ..התחלתי להיקשר לעולם שסירבתי להכיר בו ...אחרי מספר התכתבויות קרה הבלתי צפוי והצפוי בהחלט ..גיליתי מישהי מופלאה . אדם שהלב שלי נמשך אליו מבין כל ההודעות והמילים הכתובות ..התחיל הרומן ..ההתכתבויות הלכו ונעשו תכופות יותר ..הקשר הלך ונהפך הדוק ...אחרי שבועיים זה הפך להיות בלתי אפשרי שלא לדבר ..החלפנו טלפונים אחרי משא ומתן מתיש וארוך ..ולא הפסקנו להיות מובכות ..הקשר רק הלך והתהדק ..כל הזמן הזה אמרתי לעצמי שאני בשליטה ..אני רק רוצה להכיר ..לשמוע את הנפש שכל כך למדתי להכיר טוב...שיחות לתוך הלילה והיום שגלשו לחשבונות טלפון של תשלום שכ"ד ממוצע ..ועדיין הקשר לא נרגע ..הוא הופך ולהיות חזק יותר ויותר מכל שניה שעוברת ... האדם שהתאהבתי בה היא אדם שנושאת בתוכה מטען נפשי לא קטן . לא קטן בכלל ..לאט לאט התחוור לי שגם אם הקשר בנינו יתנתק היום .היא תשאב לכאב בצורה חסרת תקנה ... כל יום פעמיים ביום אני רוצה לשחרר ..אני רוצה לקום וללכת ..זה לא בריא או ראוי או כדאי ..מיום שהבנתי את מצבה החמור ..רציתי לנתק כל קשר ...אבל איך עוזבים נפש פצועה ?!..למדתי להכיר את האנשים שסובבים אותה . את אורך חייה המתיש ..כדי לדעת שאני מהלכת על חבל דק..ונדמה שכל מה שאני מנסה לעשות מעכשיו ..זה למזער נזקים .. לא לתת לה להישאב למקומות הרסניים כל כך ..מאז ההיכרות בנינו היא מנסה לבנות את חיה ..ואני מלווה אותה ..יאני יודעת שכל צעד שאני אעשה יגרור אותה מיד למדרון התלול שבתוכה ... אני יכולה לשבת ולכתוב פה שעות - ועדיין ..לא בטוחה שתתקבל תמונה מלאה ... בכל זאת אשמח לשמוע את דעתכם הכנה - מה עושים מפה הלאה ?מה עושים כמנסים להשאיר כמה שפחות כאבים .. ..ולכל החכמי בדיעבד " וסוף מעשה במחשבה תחילה "..אנא תחסכו לי את המשפטים האלה ..היתה הרבה מחשבה גם מתחילת הדרך ..באופן שאתם לא תוכלו לשער .. בתודה מראש - המוטרדת ...
שלום אם הבנתי נכון, במהלך ההתכתבויות שלכן מצאת את עצמך עוזרת ותומכת אך גם מתאהבת. בזה שאת עוזרת לאדם במצוקה , זה דבר נהדר ונפלא... האם הבעיה היא שאת מתאהבת? אינך יכולה לשמור על מסגרת וירטואלית? העובדה שאת נסחפת מאוד חזק לסוג הקשר הזה איננה מיקרית... זה כנראה ממלא אצלך צורך מסוים...למה להתנגד לצורך הזה? שימרי על גבולות ותהני מהקשר בהצלחה שבת שלום
שלום כל הנושא הזה של אהבה וירטואלית מדהים אותי כל פעם מחדש. אני חושבת על זה מבחינה פילוסופית. איך יתכן שמתקיימת אהבה באמצעות מילים בלבד מבלי להיות פיזית עם האובייקט עצמו? האם באמת מתאהבים באדם שנמצא בצד השני של הצג, או שמא כל אחד מתאהב בעצמו? בתקשורת וירטואלית ניתן לצקת למערכת היחסים מה שרוצים, לא? אין מי שיפריע לדמיון להתפרע...כל אחד למעשה מזין את עצמו איך שהוא רוצה... האם זו אהבה אמיתית? לאן הגענו? בקרוב גם מילים לא יידרשו כדי להתאהב... אז מה כן? חשבתם על זה?
הי, לא ממני תשמעי את המשפט הידוע "סוף מעשה במחשבה תחילה"; זה קל להגיד. אבל, כמו ששר אריאל זילבר - "בדיעבד כולם פה חכמים". אני לא בטוחה שהבנתי מדוע את רוצה לנתק את הקשר - האם בגלל מצבה הנפשי? משום שאת חוששת, שאם הניתוק יבוא בעוד שנה, ולא עכשיו, אז הכאב הנפשי שלה יהיה גדול יותר? את מנסה להקדים תרופה למכה? באמת זה לא ברור לי לחלוטין, ולכן אני שואלת בצורה כזו. ואולי, במקום לנתק, יש מקום להצבת גבולות? בעיקר מתוך מחשבה על עצמך, על החוסן הנפשי שלך ועל היכולת שלך לתת (וגם לקבל, כי אחרת באמת - כפי שנכתב לך -לא היית מוצאת בקשר הזה את מה שמצאת בו). יש משהו אצילי ברצון/צורך שלך לשמור עליה מפגיעה קשה. אבל אדם פגיע חשוף לפגיעות אינסוף. אני מבינה שאת לא רוצה להוסיף שמן למדורה... שאת תרגישי רע עם עצמך במידה ותפגעי בה. אבל אם תשארי בתוך המצב הזה, שלא עושה לך טוב כדברייך - שתיכן תמצאנה את עצמכן גולשות במדרון במהירות מסחררת. ובמצב כזה, לא תוכלי להועיל לה בכל מקרה. אם היה אפשר להשאיר כמה שפחות כאבים בעולם, אז העולם היה מקום פחות כואב. אדם שסובל יסבול בכל מקרה (אלא אם יחליט לקחת את עצמו בידיים, ולהחליט שבאמת הגיע הזמן לשנות). כרגע את משענת עבורה, אבל המשקל כבד לך. אני לא יכולה לענות לך על השאלה "מה עושים מפה והלאה?" אני רק יכולה לכתוב מה אני חושבת: לא לנתק את הקשר, רק להכניס לגבולות שמתאימים לך. אל תשאבי אחריה (וזה קל, תאמיני לי שזה קל), תהיי בשבילה פחות קרובה, אבל יציבה יותר. וזו רק דעתי. ההחלטות החשובות באמת הן רק שלך.
להרה היקרה , תודה על התגובה החמה והמבינה ..הבנת את פרטי המקרה בצורה שרק אדם רגיש יכול להבין .. שאלת על מצבה הנפשי ..מבלי לרצות לפגוע בפרטיות ( למרות חיסיון הפרטים ). אני לא מעוניינת לחשוף פרטים נוספים .יש לה מטען נפשי באמת גדול מהרגיל . כאבים הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי (כך אני מאמינה )..כמו שניטשה טען לא פעם (כתגובה לטענות הפילוסופיות שהועלו פה )...שגורמים לנו לא פעם להגיע לרבדים העמוקים בתוכינו ..חובטים בנו ומעצבים אותנו לא פחות מהחויות החיוביות שאנחנו עוברים .. ...ובאשר לאחת שאהבה נפשי אפשר להגיד שבהחלט החויות האלה עיצבו את אישיותה .. הקשר בנינו מעיר בה את הצורך לעשות צעדים חשובים ע"מ לקבל את העזרה שהיא זקוקה לה . מדובר בכאבים ששנים שורטים בה כל יום וכל דקה מחדש .שאיתם היא מתמודדת כל יום בגבורה במשך כל שעות היממה ..אדם מיוסר בכאבים שלא ניתן לראות בעין .. ..ואולי דווקא בגלל זה נוצרה חשיבות נוספת לסוג הקשר בנינו . הדברים האלה שלא מעיזים להסתכל עליהם לאור היום ..הכאבים האלה שחלקינו סוחבים ביומיום ולא נותנים להם מקום בחיי היום יום ולמדנו להסוות אותם כל כך טוב . תודה על המילים הטובות והעצות המעשיות .. תודה
