התגעגעתי........אז באתי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלומלומים לכולם עימכם הסליחה על שנעלמתי. צרות........צרורות. הבית שלי מתפרק ובעלי עוזב. הכל קורס עלי ואני נמצאת בסחרור מטורף של הצפת רגשות. השבוע נעשה שיחה עם הילדים ואני מתה מפחד. שדרו חדשות.......שנתרגש ונתעודד. טופזינקה.
אוי טופזי... עוזב כדי שוב לחפש עבודה או עוזב עוזב? אולי שווה לכם להתייעץ עם עו"סית לגבי השיחה עם הילדים?
אוי טופז, נראה שעוברים עליך ימים קשים כל-כך, זה בטח גם כואב מאד שהילדים חווים ומעורבים רגשית בתהליך. אני מקווה שתהיי אמיצה וחזקה ושכל השינוי הזה יהיה, בסופו של יום, לטובה. את בוודאי יודעת.. כל סוף הוא גם התחלה ואחרי כל הסחרור הזה חייבת להגיע רגיעה ואולי אולי אפילו הקלה. זה הזמן לעטוף את עצמך במשפחה ובחברים טובים, אל תהיי עם זה לבד. וגם אנחנו כאן. אני מאחלת לך ולו וגם לילדים ימים של אושר ושל השלמה עם השינויים.
בעל שעוזב, לפעמים זו ברכה. ודאי שזה לא קל. ודאי שלא לילדים. לאן הוא הולך ? איך הילדים מקבלים את זה סו פאר ? יש לך אפשרות לתת להם ייעוץ מקצועי ? מאד חשוב. אבל את נשארת עם הילדים, נכון ? אז הבית לא מתפרק. את לא תתני לבית להתפרק. הוא רק משתנה. שיהיה לך המון בהצלחה. חיבוק חם! ורק טוב בעתיד, ביי.
שלומי... אתה מ-ק-ס-י-ם ! הלוואי ותמיד תוכל לתמוך כך, משהו !
טופז, גם אני הייתי שם, ובגדול. זה כואב ועובר, הזמן עושה את שלו, תסמכי על עצמך שתוכלי לעמוד בקושי, ותסמכי על ילדייך שהם משוריינים בכוחות להם הם נזקקים. חוק ברזל: עדיף פרידה על פני גיהנום. מהו גיל הילדים ?
צר לי מאד לשמוע. מקווה שעשית (בעצם בטוחה שעשית) כמה שיותר על מנת להדק וללבן את היחסים. במידה ולא, אולי כדאי לתת עוד צ'אנס נוססף, או-פסק זמן קצר?! במידה והיחסים לגמרי גרועים ואין מקום לשיפור - אז אין ברירה. ואולי זה באמת עדיף. אבל אם יש עוד אפשרות ... כדאי באמת ללכת לעזרה. מאחלת לך ים של האהבה ! והעיקר לשמור על יחסים בריאים עם בן הזוג, כמה שאפשר. והכי חשוב- בריאות לך ולכל בני משפחתך. אוהבת מור.
מי אמר שאין תמיכה בפורום הזה שיקום? תודה, תודה לכולם על התשובות והתגובות החמות. אני עונה כאן לכולם גם יחד. כן, הוא עוזב את הבית לפי בקשתי. הוא שבור מאוד, מה גם זה נפל עליו בתקופה גרועה מאוד ועם זאת הוא פגע בי מאוד כשהוא חזר מהצפון. הוא האשים אותי בחוסר ההצלחה שלו (כי לא באתי אחריו ובגללי הוא התגעגע לילדים), הוא ניבל את פיו והפעיל אלימות מילולית קשה מאוד עד בלתי נסלחת, זרק עלי חפצים ונכנס לדכאון קשה שנאלצתי להפעיל את הרווחה. בקיצור הילדים מרגישים את המתח הבלתי נסבל ובלבי אין יותר סליחה כלפיו. ביקשתי ממנו פרדה זמנית כדי שאוכל להתרחק ממנו, קשה לי כרגע מאוד במחיצתו. אחרי 13 שנה של הבטחות שהוא ישתנה, אני לא מאמינה לו........................ קשה לי מאוד ואני מוצאת את עצמי בוכה לסירוגין ועם זאת חזקה מאוד כי אני מאמינה שנכון לרגע זה, זה הצעד הנכון לעשות. מקווה שאצליח לעמוד במתח, בעומס, כולם מסביבי נשברים, בעלי, אמא שלי ואני מוצאת את עצמי מעודדת את כולם. לפעמים העומס והעצב גדול כל כך שכל מה שאני רוצה זה להשעין את הראש על כתף וליבב. זהו........חשפתי את סגור ליבי כי חיממתם לי את הלב. אוהבת אותכם. אכתוב בהמשך לאט.....לאט. מחזקת את כולכם מרחוק. טופז
שמחה לשמוע על ההחלטה עשית. תעמדי מאחורי החלטתך. ותצליחי. תמשיכי להיות חזקה! אני בטוחה שכולם יהיו מאחוריך. וכנראה אחרי 13 שנה באמת קשה להשתנות. ועדיפה הפרידה. בהצלחה בכל מעשה ידייך. מקווה לימים עליזים יותר. אוהבת מור
