מה עושים ?

מה עושים כשנפרדים ממישהו אחרי כל כך הרבה זמן? מה עושים כשנמצאים עם מישהו במשך 5 שנים ופתאום נשארים לבד? מה עושים כשאוהבים כל כך מישהו והוא אוהב פחות? מה עושים שפרידה היא נורא נורא כואבת? מה עושים שיודעים שחייבים לוותר על אהוב אבל זה עושה רק רע על הלב? מה עושים כשפתאום הזמן עובר כל כך לאט? מה עושים כשנשארים לבד? מה עושים כשכל כך קר לך בלב? מה עושים כשנפרדים?

אני מזדהה לחלוטין עם הכאב. אומרים שרק הזמן יכול לרפא פצע שכזה. אין פתרונות קסם. שיהיה לך בהצלחה.

מה עושים עם הכאב עד שהזמן יעבור? אף פעם לא חשבתי שיכול להיות לי כל כך כואב וקר בלב. אף פעם לא חשבתי שיכול להיות לי כל כך עצוב. אף פעם לא חשבתי שאני ארגיש לבד כל כך. אני מרגישה שאני חנוקה מבפנים.

דורין יקרה...... לצערי אני חושבת שאין מה לעשות, צריך לנסות להתמודד עם הכאב צריך לדבר על זה ולהוציא מהבטן ולהוריד מהלב כמה שאפשר ואם צריך לבכות, תבכי ואם צריך לצעוק תצעקי תנסי להיות בחברת אנשים (אפילו שלא בא לך לראות אף אחד) זה כואב וזה הכי קשה בעולם, אבל כמה שזה נורא, זה יעבור.... אני יודעת שזה נראה בלתי אפשרי, אבל זה יעבור, זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן, אבל רק הזמן ירפא את הכאב. את חייבת פשוט לנסות ולהמשיך הלאה בחיים שלך..... קבלי חיבוק גדול והרבה הצלחה ענת

את פשוט לא יודעת כמה בכיתי בסוף שבוע הזה, כבר אין לי כח יותר לבכות. זה נדמה כאילו אף אחד לא מבין אותי ולא יודע מה עובד עליי. כולם רק מנסים לעזור אבל הם יותר מזיקים מאשר מועילים. הדבר שאני הכי רוצה זה רק להיות לבד ובשקט בלי שאף אחד ישאל אותי מי, מה, למה וכמה. אין לי מושג איך להתמודד עם הכאב הזה, ואני יודעת שרק הזמן מרפא, אבל זה כואב, זה פשוט כואב.

עושים מה שטוב ואך ורק מה שטוב... מפרגנים לעצמך את כל הדברים שרק ניתן... מנסים להעביר פאזה ולחשוב על העתיד... ו...מה שצריך להיות יהיה ...כנראה שלא הכל בשליטתנו...

אין מה לעשות . מקסימום תיהי בוגרת . רק את רשאית להחליט לעצמך אם להרגיש ואיך.

תודה רבה על תגובתך. הבנתי שאין מה לעשות ורק הזמן ירפא את הפצעים. אבל למה התכוונת כשאמרת מקסימום תהיי בוגרת????? לדעתך אני לא? אני בחורה בת 26 ודי בוגרת לדעתי!

הי דורין, אני מבינה עד כמה הפרידה קשה וכואבת וכמו שאמרו לך כאן, זה נכון, הזמן הוא הרופא הכי טוב. אבל, וזה אבל גדול, השאלה אם את נותנת לזמן לרפא. למשל, למצוא לך עיסוקים חדשים, חוגים, לצאת עם חברות וחברים, ליזום חידושים בעבודה, לצאת לטייל, לעשות ספורט, לרקוד... את יכולה לפתוח בפנייך עולם שלם שלא עסוק כל הזמן בזכרונות העבר. השקיעי בעצמך ועשי לעצמך כיף כי את חיה רק פעם אחת . בהצלחה.

הי דורין, ברור שפרידה לאחר זמן כל-כך ארוך נחוות כמו אובדן אמיתי, זה טבעי שאת מתאבלת ומתקשה להשלים עם מה שקרה. טוב שאת יודעת לתת לכאב מילים וטוב שאת מבכה את החוסר. רק ככה תוכלי להיפרד מהאהבה ולהפרד גם מהפרידה עצמה, זה לא פשוט אבל אפשרי. תקבעי לעצמך כמה ימים שבהם עוד מותר לך להמשיך להיות ב"מיץ של הזבל" ובאמת תהיי עם הצער והבדידות כל כולך.. אבל ברגע שהזמן שנתת לעניין יעבור - תאספי את עצמי ותמשיכי הלאה!!! בלי להסתכל אחורה ומבלי לרחם על עצמך. היה נגמר שלום!!! וחוצמזה - אם כבר אהבת ונאהבת בעבר - זה יקרה לך גם בעתיד!!

אין לה מה לתת לזה זמן... הזמן הוא תעתוע...ולא קבוע אצל כולנו... וחבל על הזמן... צריך לחיות ועכשיו כי הזמן הוא מרכיב בעל תכונה מוזרה להעלם...