יחסים עם בנות
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום, אני בחור בן 20 אבל מעולם לא היתה לי חברה, סטוץ נשיקה כלום. ובכן.. אני לא יודע איך להגיד את זה בלי שזה ישמע רע... אבל מבחינה חיצונית אני נראה טוב.. ואני מקבל פידבק על זה כל הזמן.. ממש כל הזמן, מכולם, מסתם אנשים שעוצרים אותי ברחוב ועד לאמהות של חברים שלי... זה עוד יותר "גרוע"... אני גם די נחמד ומבין ורגיש וכל אחת שמכירה אותי - ורוב האנשים שמכירים אותי מ-כ-י-ר-י-ם אותי כי אני מדבר על הרגשות שלי ובתגובה הם נפתחים אלי - איפה הייתי, כן, כל אחת שמכירה אותי אמרה לי לפחות פעם אחת "טיפשה מי שאומרת לך לא" "החברה שלך תהיה בת מזל" שמעתי את המשפטים המאוד מחמיאים האלה כל כך הרבה פעמים שהם כבר רק גורמים לי כאב כי כמה שאני מרגיש טוב עם עצמי, וכמה שכביכול אמורה להיות לי חברה.. אין לי ומעולם לא היתה לי... לכל כך הרבה אנשים לא נחמדים, שלא מדברים על כלום וחיים חיים ריקים יש בנות זוג... למה לי אין?? יכול להיות שזה גם באשמתי, כי אין לי מושג איך באמת לעשות משהו כשאני רואה מישהי שאני רוצה.. אבל אני כן ניסיתי, וזרמתי עם הדברים אבל איכשהו אני אף פעם לא מצליח להתקדם... וכל אחת שאני מחליט פשוט לספר לה על הרגשות שלי אומרת לא למרות מה שכולם אומרים... ומה אני אגיד לכם.. זה מתיש.. מאוד מאוד מתיש, מאין מעבק פנימי שאוכל אותי כל הזמן..... לפעמים אני מחליט לוותר על כל העניין ורבל את זה שאני אחיה חיים "נזיריים", אבל זה לא מה שאני רוצה, ואני לא יכול לוותר, אני לא רוצה לוותר ולהיכנס לדיכאון עמוק בגלל זה... אבל ככל שהזמן עובר זה פשוט יותר ויותר מעייף, ואני מרגיש לא מפוקס על דברים כי אין לי את הדבר שאני באמת רוצה.. אז יש פחות רצון להשקיע בחיים, כי מה הטעם. אבל אני כן משקיע. ואני כן עושה המון, יש לכם עיצה או הבחנה או משהו???
רועי היקר קודם כל, כל הכבוד שאתה לא מתייאש, אסור לתת לזה להשפיע עליך יותר מדי כי אחרת באמת תכנס לדיכאון, אבל לדעתי אתה אולי מתאמץ יותר מדי ובגלל זה א. אתה מותש ב. אתה מאוכזב מאוד ג. אולי אתה כל כך מתאמץ שזה מורגש וזה מרתיע את הבנות. דבר שני יש הרבה בנות שרוצות שלגבר שלהן יהיה הרבה ניסיון וביטחון עצמי, יתכן שחוסר הניסיון והביטחון שלך מורגש כלפי חוץ כשאתה ניגש לבחורה וזה אולי קצת מרתיע. כשאתה ניגש לבחורה תנסה להיות רגוע ואמיתי, אל תנסה להראות שאתה גבר, תהיה עצמך, דבר כמו שאתה ואל תנסה להיות משהו שאתה לא. דבר שלישי יכול להיות שאתה נפתח מהר מדי, יש הרבה בנות שרואות בזה סימן לחולשה, אל תאמר לה שאתה אוהב אותה אחרי שבוע שיצאתם או אפילו אחרי חודש, תהיה עדין כשאתה מדבר על רגשות ואולי כדאי לך לברר קודם מה היא מרגישה כלפיך לפני שאתה אומר לה מה אתה מרגיש. מה שבטוח אף פעם אל תפעל מתוך לחץ, אני יודעת, זה קל להגיד. אבל תנסה אולי לא לחשוב על זה כל כך הרבה, תקח איזה שבוע הפסקה מחיפושים וניסיונות, תנשום, תחייה ותראה שזה יגיע ברגע שהכי פחות תצפה לו והכי חשוב, אל תתייאש, אל תתן לזה לשבור אותך שיהיה בהצלחה, מקווה שעזרתי נ.ב אתה מוזמן לספר לנו איך הולך ולשאול עוד או סתם לדבר על מה שעובר עליך יום נעים ענת
תודה ענת, אני אקח את מה שאמרת לתשומת ליבי ואחשוב על זה, מבטיח לעדכן תודה : )
הי רועי, קודם כל יש טעם לחיים!!! אתה עוד צעיר וכל החיים לפניך. אף אחד לא קבע בחוק שעד גיל 20 עליך להספיק להיות עם כך וכך חברות. אני מציעה לך לבדוק עם עצמך מה עוצר אותך, אולי מה מפחיד אותך בקשר עם בחורה. לבדוק האם זה כך גם עם חברים לא רק בחורות, בצבא, ובבי"ס? יכול להיות שהבעיה היא הרבה יותר עמוקה ממה שאתה מתאר ואינה נוגעת רק לבנות. אתה יכול לקחת את ההורים שלך, אחים , חברים טובים אולי אפילו בחורה שהקשר איתה לא הצליח ולשאול אותם מה דעתם עליך אבל בכנות! כך תוכל לדעת דברים על עצמך שלא ידעת ואולי תוכל לשנות משהו. רועי, לכל אדם הקצב שלו בחיים בכל תחום ותחום. אל תכנע ללחץ חברתי או ל"סיפורי גבורה" של חבריך. נסה לבדוק מה באמת עוצר אותך בקשר עם אנשים. בהצלחה, מיכל.
תשמע רועי. במקרה נכנסתי לאתר (מציצנות אתה יודע) ונתקלתי בבעיה שלך. לשני הבנים שלי יש אותה בעיה. שניהם בגילאי 21-18 שניהם מתים כבר לחברה אך לא מוכנים להתפשר ולא מצליחים להגיע לקשר משמעותי. אגב, למרות שאני האמא, הם נראים בהחלט טוב. יש להם מלא חברים בנים וגם "ידידות". אבל אין תכלעס. לא הייתי מתעכבת על זה אם לא הייתי מרגישה שזה ממש ממש מפריע להם בחיים.
אין פה עניין של לחץ, להיפך אין לחץ, אבל מישום מה כל החברים והחברות שלי ואפילו החברות של החברים שלי והחברים של החברות שלי באים אלי עם בעיות, כך שאני פשוט ליד הנושא כל הזמן... ואל תבינו אותי לא נכון, אני מת על זה, אני נורה נורה אוהב לעזור להם, זה חלק מאוד חשוב מהחיים שלי לעזור לאנשים ככה, אבל זה תמיד מחזיר אותי לזה ולזה שאין לי מה שאני רוצה... דיברתי עם אנשים, חלק אומרים שזה היעוד שלי... להתאהב בסוף במי שאני אתחתן איתה.. איכשהו אני מנסה לא לקבל את זה... חלק אומרים שאני טוטאלי מידי ושאני מחפש את המושלם.. אבל כבר התאהבתי בעבר, ולמרות שידעתי שזה לא יהיה מושלם זה היה מספיק כדי שאני אנסה, חלק אומרים שאני לא מוכן, אין לי מושג מה זה אומר, מה זה להיות מוכן אבל אני חושב שאני מוכן כבר כמה שנים טובות. טוב, אני אספר לכם מה קורה ואיך דברים מתפתחים... לילה טוב :)
