לא לשכוח ולא לסלוח
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום אני גולש בפורומים לפסיכולוגיה ולבריאות הנפש בערך שנתיים כאשר בחודשים האחרונים אני משתתף הרבה פחות מהסיבות הבאות 1. אני זקוק לפורומים הרבה פחות כי אני גר ומנהל משק בית משותף עם בת זוג 2. זוגתי לא מרשה לי להעלות נושאים שקשורים לזוגיות שלנו בפורומים כל הזמן שגלשתי בפורומים הייתי יעד להודעות אלימות במיוחד בפורומים מסויימים הן מצד טרולים מקצועיים והן מצד גולשים תמימים שכתבו שחור על גבי לבן שאם אני מתקוטט עם הרבה אנשים וזאת אינדיקציה שאני פחות או יותר "מסוכן לציבור". ראוי לציין שמנהלי הפורומים ד"ר הידש וגב יעל דורון דווקא חיבבו אותי ולא קנו את התיאורים של "שאול אימת הפורומים" שיוחסו לי. בסופו של דבר הכרתי את זוגתי באחד הפורומים לבריאות הנפש וגם היא קראה שאני "אימת הפורומים" היא נתנה להודעות את משקל הנוצה שראוי להודעות המשמיצות והשאר.....היסטוריה. עד כאן המבוא הטרולים המקצועיים שגידפו לא מעניינים אותי למצב שאני מחליף הודעה עם מי שכתב דברים עלי דברים לא מחמיאים אני אגיע רק לאחר שישו המשיח יופיע בפעם השניה ויגאל את העולם התחושה שלי של לא לשכוח ולא לסלוח מביאה אותי לתחושב לחשוב עוד טיפה בנושא של לא לשכוח ולא לסלוח אבל פיתרון איך להעביר פיל בקוף המחט אין שאול
היי ברוך הבא לפורום ה"צנוע" שלנו. רוצה לספר קצת על עצמך? בן כמה אתה? היכן אתה גר? מדוע היית שותף בפורום לבריאות הנפש? כל הכבוד לך ששרדת מתקפת טרולים כל כך הרבה זמן ולא התייאשת, אני מקווה שגם כעת אתה לא מתכוון להתייאש. שבת שלום טופזינקה
אדוני - הגזמת עם הכותרת!!!
