תודה .

תודה על התשובות ,לגבי אמא של אשתי,אתמול בערב היא שוב הגיעה אלינו,בדיוק עמדנו לצאת לפאב,היא שאלה אותנו אם היא יכולה להצטרף,אשתי התנפלה עלייה ואמרה לה שהיא נדבקת לנו יותר מדי לחיים,היא לא נעלבה וצעקה על אשתי ,"זהו התחתנת אז הפסקתי להיות אימא שלך?,אני עמדתי בצד ולא התערבתי ,אחר כך היא נכנסה לאוטו שלה ונסעה הביתה שלה,הבעייה שאשתי היא בת יחידה .וכל הסיפור הזה של אימא שלה נופל רק עליה,עכשיו גם היא לוחצת על אשתי ועלי להכנס להריון,היא פשוט משוגעת על כל הראש.

ברור שאמא של אשתך חוששת, היא חוששת שתשכחו אותה ותתעלמו ממנה והיא תשאר לבד, אין לה ילדים נוספים וגם אין לה בעל, היא לא רוצה להיות בודדה. לדעתי, זה שתצעקו עליה רק יגביר את החששות שלה והיא עוד יותר תשרוץ אצלכם כי מבחינתה אתם לא רוצים כל קשר איתה, אתם צריכים להסביר לה, ז"א לדבר איתה, לא לצעוק.... ולאמר לה שאתם רוצים בקשר איתה אבל לפעמים מספיק להרים טלפון ושאם היא תבא פעמיים בשבוע ולא כל יום אתם תעריכו את זה והמיפגשים יהיו יותר נעימים מכיוון שיהיה לכם זמן "להתגעגע" אליה ואולי יהיו לכם דברים חדשים לשוחח עליהם במקום שכל פעם שהיא תראה אותכם, תריבו ותצעקו. אני מאוד מבינה שזה מתריד אותכם וזה לא קל, אבל תנסו לראות את הצד שלה, אתם לא מראים לה כל רצון להיות בקשר או לראות אותה מדי פעם והיא חשה שהיא צריכה לשמור על קשר עם הבת שלה גם אם היא לא רוצה בכך. בהצלחה ויום נעים ענת

ליבי, ליבי על חמתך. אני בהחלט מבינה לליבך וללב אישתך. קשה עם חמה "שיושבת על הצואר" ובכל זאת לא הייתי נוקטת בשיטת הצעקות. א. היא עדיין אמא של אישתך ועליכם לכבד אותה. ב. ישנם דרכים אחרות לעשות מעבר להרמת קול. אין ספק שהיא נעלבה. היא אמרה לאישתך משפט (שכחת אותי) אשר מראה ללא ספק שהיא מרגישה רע מאוד, פגועה מאוד. לדעתי יש כאן מקום לשיחה הוגנת (מגיע לה שיחה הוגנת וכנה) אשר בה אפשר יהיה להתנצל על הרמת הקול ולהסביר לה שפגישה יום יומית מקשה עליכם. אפשר להתחיל בצורה חיובית קודם אישתך יכולה להתחיל בכך שהיא מאוד אוהבת אותה ומעריכה את כל הדברים הטובים שעשתה למענה, מעריכה את הדאגה שלה ואת הרצון להיות ביחד ואם זאת יש פעמים שקצת קשה לה והיא רוצה להיות לבד בבית. שיהיה בהצלחה. טופזינקה