בבקשה!! רק לרציניים!!!!
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
שלום, אני ממש מבקשת שרק אנשים שבאמת מוכנים לעזור יגיבו!... אני רצינית וזה ממש קשה לי לכתוב פה גם ככה... טוב, לפני חצי שנה ידיד שלי נהרג בתאונה. ומאז החיים שלי השתנו. כמעט כל יום אני בוכה... אני לא מצליחה לקבל את זה... למרות שלא היינו כל כך קרובים.. אני לא מסוגלת לעכל שהוא מת... שידיד שלי.. שהכרתי.. שדיברתי איתו.. שאני כל כך אוהבת! מת.... דיברנו בטלפון שעה לפני שהוא מת... ההלוויה, אותו היום, הכאב, רגשות האשמה, הזכרונות והעצב לא עוזבים אותי..... אומרים שרק מי שהתמודד עם מוות יודע מה ההרגשה.. אני חושבת שזה נכון... זה כאב שאי אפשר לתאר... אני מרגישה שחלק מהלב שלי מת.. שחלק בי חסר... אני לא מאמינה באלוהים ושהוא שומר עלי מלמעלה וכאלה.... אני פשוט מתגעגעת אליו.. ואני מאמינה שאני אתגעגע לנצח...... מישהו אולי יכול לעזור?..... תודה!
מאי יקרה יקרה, האסון שחווית הוא נוראי ואני מרגישה שהאובדן הזה הוא ממש בלתי נסבל עבורך. אני מציעה לך לפנות לקבלת עזרה והכוונה נפשית על מנת שתוכלי לעבד כראוי את תהליכי האבל ולהתמודד עם הפרידה הקשה שנכפתה עליך. התאבלות עמוקה וארוכה המאופיינת בכאב חריף וסבל גדול עלולה להפוך לפתלוגית ולכן כדאי מאד לטפל בכך בהקדם האפשרי. אנשים רבים מאד נעזרים מדי יום בפסיכולוג או בתרפיסט על מנת לשפר את איכות חייהם שנפגעה מסיבה זו או אחרת. המקרה שלך הוא מקרה שניתן לטפל בו ובכך להקל על חייך בצורה משמעותית. אל תסבלי יותר - עצם המכתב שלך מוכיח כי את כבר בדרך הנכונה לצאת מהכאב העמוק שלך! אני רוצה לחזק אותך ולאחל לך המון המון כוח. בברכה, אנה, תרפיסטית.
מאי שלום, כאשר אנחנו מגיבים כל-כך קשה על מוות של אדם שלא היה ממש קרוב אלינו כדאי לחשוב האם התגובה הזאת "יושבת" על משהו עמוק יותר. האם איבדת בעבר אדם יקר ולא התפנית מבחינה רגשית להתאבל עליו? האם יש בעבר שלך חוויה טראומתית, לאו דווקא אובדן, שהדחקת ולא התעמתת איתה? פעמים רבות חוויות מן העבר ש"הוזנחו" (גם אם לא במכוון/ביודעין) על ידי הנפש שלנו, שבות ועולות ביתר שאת כאשר קורה בסביבתנו ארוע קשה. זה קורה משום שהנפש מאותת לנו כי הגיע הזמן לטפל במשהו עמוק וכואב שאצור בתוכנו. הקשיבי ללב שלך - בקשי עזרה, יהיה לך טוב יותר.
