הבדלים בצורת חשיבה

חבר שלי, אדם בן 29, עובד במקום שהוא אינו מרוצה ממנו. הוא לא מרוצה מאלו שנמצאים תחתיו וגם לא מאלו שנמצאים מעליו (הבוסים). פעמים רבות כאשר אנחנו מדברים בטלפון, במיוחד בשעות הבוקר ואני שואלת לשלומו- אני מקבלת ממנו תשובות לא נעימות כגון: שלומי חרא המצב חרא העובדים שלי עושים לי ת'מוות בא לי לירות בעובדים שלי בא לי לירות בבוס שלי הבוס הכלומניק שלי עשה לי כך וכך.... קשה לי כולם חארות פה וכו'.... אני מנסה להבין אותו ואת רגשותיו, אני יודעת שהוא בתקופה קשה מבחינה תעסוקתית ויש לו חוסר שביעות רצון אך עדיין קשה לי לקבל את מה שהוא אומר: א. אני מצטמררת מממשפט כמו "בא לי לירות בעובדים שלי". למרות שזה לא משפט עם כוונה אמיתית, זה גורם לי לצימרור בכל הגוף. איך בכלל אפשר לחשוב על דבר כזה? האם זה מעיד על איזושהי אלימות או שזו צורת דיבור? גם אם זו רק צורת דיבור, אני לא מקבלת אותה חד וחלק!!! יתרה מכך, הוא עוסק בתפקיד הדרכתי כלשהו ולומר משפט כזה על אנשים שאתה מדריך זה עוד יותר מצמרר. ב. אין לי בעיה לשמוע את התלונות שלו על העבודה ועל האנשים בעבודתו בשיחה שמוקדשת לכך. יש לי בעיה לשמוע את זה כמשפט ראשון בכל בוקר כשאני שואלת לשלומו. זה ממש לא נעים לשמוע על הבוקר מישהו שעונה לך "חרא" על השאלה: "מה שלומך?" זה אפילו קצת משפיע על מצב הרוח שלי וכמובן גם על המשך השיחה בינינו. אני מתעצבנת כשהוא מגיב כך, יותר נכון מתאכזבת והשיחה נושאת אופי שלילי. ג. אני מצפה מאדם בגילו לדעת לעשות הפרדה בין עבודה לשאר החיים. כשאני שואלת לשלומו, הוא תמיד מקשר את זה למצבו בעבודה ולכן התשובה היא בד"כ שלילית. לדעתי, אושרו של אדם לא תלוי רק בעבודה אלא גם בדברים אחרים חשובים לא פחות: בריאות, זוגיות, הגשמה וכו'... אני מרגישה שתחושותיו בעבודה משתלטות עליו ועל אוצר המילים שלו, כאילו אין משהו אחר שיכול לשמח אותו בחייו. אני חושבת שבזוגיות צריך לשתף אחד את השני, גם בתחושות הקשות אבל חשוב גם העיתוי וחשובה גם הכמות. אדם שכל הזמן מתלונן ומשתמש במשפטים שליליים יוצר סביבו אווירה שלילית ולא נעים להיות בחברתו או אפילו לדבר איתו בטלפון. אני יודעת שקשה לו לנקוט צעד מעשי לגבי עבודתו כי היום המצב בשוק העבודה על הפנים אך צריך לדעת להסתכל גם על חצי הכוס המלאה- יש אנשים שאין להם על מה להתלונן כי אין להם עבודה.... כשאני מדברת איתו על הנושא, אנחנו לא מצליחים להתקדם לשום מקום משום שהוא בשלו ואני בשלי. מה עושים?

שלום שרית, במקרה עברתי באתר, אני הומיאופתית קלאסית. יש להומיאופתיה נסיון נהדר בריכוך וריפוי מצב מנטאלי כזה. אדם אחרי טיפול הומיאופתי נכון יכול לשנות את גישתו לסובבים אותו ולחייו הריפוי מתחיל מהגישה לחיים. יש אתר של האגודה הישראלית להומיאופתיה קלאסית, אתר טוב www.homeopathy-israel.co.il אני מציעה לך גם להתעדכן באתר www.ima-adama.co.il בנושא הומיאופתיה שם, יש מאמרים רבים שכתבו הומיאופתים וסיפורי מקרים אמיתיים המראים מה הומיאופתיה מסוגלת לעשות. זו רפואה בטוחה שיש עליה ספרות ענקית שנכתבה במשך למעלה ממאתיים השנה האחרונות. והניסויים נערכו בבני אדם ולא בחיות כך שיודעים מה השפעת התרופות ההומיאופתיות על מצב האדם על בסיס אמפירי טהור. כל טוב הניה סימון

שלום שרית אני שומעת את התסכול שלך ומבינה לליבך. אם זאת אני חייבת לציין שבעבר הייתי במצבו של החבר שלך ולכן אני כל כך מבינה לליבו. החבר שלך נמצא עם חבריו לעבודה שעות רבות ביום. להיות עם אנשים לא נעימים ובמצב של "מלחמה" אין סופית הוא מצב מתיש ומיגע שמצריך הרבה אנרגיות וכוחות. עם זאת לדעתי החבר שלך צריך לעשות חושבים איך יתכן שקשה לו גם עם מי שמעליו וגם עם מי שמתחתיו. האם הוא יכול לחשוב על דברים שהוא עושה לא נכון שגורם לאנשים מסביבו להתנהג אליו בצורה כזאת שתעכיר את יומו. לפעמים במקום העבודה צריך לנסות להתגמש ולהיות לבבי ונחמד גם עם אנשים שביום יום לא היית מתקרב אליהם. את יכולה לנסות שוב לדבר על ליבו, להסביר לו שהגישה שלו פשוט פוגעת בו. שינסה לבדוק בתוכו מה הוא יכול לעשות כדי ליצור אוירה נעימה יותר. את יכולה לומר לו שוב שאת נמצאת בשבילו כדי להקשיב לו, לייעץ לו ולתמוך בו ואם זאת המשפטים שהוא אומר גורמים לך להרגיש חוסר נוחות ולכן את מבקשת ממנו לא לדבר בצורה הזאת לידך. לדעתי החבר שלך פשוט אומלל, הוא זקוק לך ולתמיכתך. בהצלחה. טופז

בוקר טוב......................................מה את עושה פה......על הבוקר?????????????????? לא הכנת ג'חנון??? נכנסתי לקבל הודעה במייל......ומי אני רואה את טופזי....שלנו.. מתה עלייך......... שמחה האחיינית של פאתיחה.......

כל הכבוד טופז.