ביטול חתונה
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
השאלה ארוכה אבל שווה קריאה: יש לי חבר 4 חודשים. אני בת 26 והוא בן 29. חבר שלי סיפר לי שלפניי היתה לו חברה כמעט 4 שנים, אהבה גדולה, הם עמדו להתחתן והחתונה בוטלה 4 ימים לפני קיומה את האמת, זה הדליק אצלי נורה אדומה משום שתהיתי מה יכול לגרום לזוג לבטל חתונה 4 ימים לפני? זה צריך להיות משהו רציני. אספר לכם את גרסתו ואח"כ אשאל אותכם כמה שאלות שמציקות לי: לטענתו, החתונה בוטלה משום שחברתו לא הסכימה לחתום על הסכם ממון (סכום כסף נכבד שאותו חסך). הוא סיפר שהיא ידעה על כך שהיא תצטרך לחתום על הסכם ממון (לפחות שנה לפני החתונה אם לא יותר) והסכימה לכך ללא שום בעיה. מאז, הם לא דיברו על כך. הנושא עלה שוב כשבוע לפני החתונה. הוא ביקש ממנה שתבוא לעורך דין לחתום על ההסכם והיא החלה להתחמק. "לא היום", "אולי מחר" וכו'.....לבסוף, היא הודתה: "אינני מוכנה לחתום"!. לפי גרסתו, החברה שלו אף פעם לא שיתפה את הוריה בנוגע להסכם ממון, זה היה משהו שהם הסכימו בינהם. שבוע לפני החתונה היא סיפרה להורים שלה- ומכאן הסיפור הדרדר עד כדי פיצוץ. על ההורים שלה לא מקובל הרעיון של הסכם ממון, הם פשוט התנגדו לכך נחרצות ולא הסכימו שביתם תחתום. הבת השתכנעה ואמרה לחבר שלה (שהיום הוא חברי) שאם הוא אוהב אותה, שיאפשר לה לא לחתום. לדבריו, כל הדין ודברים הזה היה מלווה בחילופי דברים לא נעימים בינו לבין משפחת הכלה, בהתערבות מסיבית של משפחת הכלה בעניין הזה וניסיון ללחוץ אותו לקיר "בשם האהבה". לטענתו, הויכוח הזה הסתיים ב- "או שאת חותמת או שאני מבטל את החתונה"- היא לא חתמה, והחתונה בוטלה. עד כאן הסיפור. באחת השיחות בינינו, שאלתי אותו כיצד אהבה כל כל גדולה (לטענתו) מסתיימת כך? איך הם לא הצליחו להגיע לפשרה? איך הם לא הגיעו לעמק השווה? הוא ענה לי שהוא ביטל את החתונה לא בגלל ההסכם אלא בגלל ההתערבות של המשפחה. הוא אמר שאם ככה מתערבים לו עוד לפני שהתחיל את חייו, מה יהיה כאשר יהיה נשוי? מעבר לכך, הוא הוסיף שהסכם ממון על אותו סכום הוא מבחינת עיקרון בעיניו, שהוא לא מוכן להתגמש עבורו, וחברתו אז ידעה על כך. מאז ששמעתי את הסיפור, קשה לי להתנהל בקשר כמו שצריך. אני תוהה מה זה אומר עליו בתור אדם. אין לי בעיה עם הסכם ממון באופן עקרוני ולא תהיה לי בעיה לחתום אם זה יהיה חשוב כל כך לבן זוגי, אך יש לי בעיה עם העובדה שהוא ביטל חתונה לאחר קשר ארוך ואהבה גדולה בגלל משהו שאולי יכל להיפתר אם היו מקדישים לו זמן ומחשבה. אני רואה בהתנהגות זו כמה נורות אדומות מאוד לגביו כבן אדם. אני חוששת לאכול אותה איתו, חוששת שמקרה זה מעיד על פגמים באישיותו, שיקשו על חיינו הזוגיים ואולי אף ימררו לי את החיים, אם אחליט לקשור את גורלי בגורלו בעתיד. התהיות שלי מהמקרה הן: אולי הוא אדם שמרים ידיים מהר מידי? אולי הוא אדם נוקשה ולא גמיש? אולי הוא אדם שהכסף אצלו הוא ערך עליון? אולי הוא אדם שלא מסוגל להתמודד עם ויכוחים ומצבים לא נעימים? אולי הוא אדם שלא מוכן לקבל/לשמוע דיעה של הורים (גם אם היא לא לרוחו)? אולי הוא רוצה זוגיות אבל לא יודע איך לייצר אותה? תפיסתי לגבי נישואין היא כזאת: לדעתי כדי להצליח בחיי נישואין צריך אהבה ויותר חשוב- מוטיבציה שהקשר יצליח. היות וחיי נישואים מלאים במשברים, בבעיות, בעליות, במורדות, בימים טובים ובימים פחות טובים- צריך שותף לחיים עם מוטיבציה שהקשר יצליח. במקרה זה, הבנתי ממנו שלא היתה שום מוטיבציה להגיע לעמק השווה. האהבה הגדולה הזו נגמרה באולטימטום- או/או. בנוסף, גמישות (בעיקר גמישות מחשבתית) היא דבר מאוד חשוב בחיי נישואין והמקרה הזה מוכיח בדיוק את ההפך- העדר גמישות. אני לא חושבת שהוא היה צריך לוותר על עקרונותיו אבל אני כן חושבת שאם זוג אוהב ומחליט לקשור את גורלם יחד- דבר כזה לא יעמוד בדרכם וניתן היה למצוא פיתרון יצירתי, בשם האהבה! הדבר ממש מטריד אותי - גם בגלל שהוא מעלה אצלי חששות לגבי התנהגותו של חברי וגם בגלל שאני תוהה האם גרסתו היא אמיתית. מי יודע? אולי מדובר במשהו אחר או נוסף שקרה שם? הייתי מתה לדעת מה באמת קרה ויש לי דרכים משלי (אם ארצה........) לשמוע גם את גרסת חברתו לשעבר וראוי לציין שזה לא מתוך סקרנות או חטטנות אלא מתוך רצון להגן על עצמי. אולי אשמע דברים נוספים, שיאירו את עיני. לא בא לי לבזבז שנה שנתיים ופתאום לגלות דברים. יש דברים שהייתי שמחה לדעת כבר עכשיו. הלוואי ואדע שמדובר רק בחתונה שהתפוצצה בעקבות הסכם ממון ולא בעקבות דברים נוספים, חמורים יותר. האם כדאי לי לברר ולהשקיט את מצפוני או שפשוט להמשיך את הקשר ולאכול את הלב מחששות? ובכלל, מה דעתכם על הסיפור? האם יש בו דברים שניתן ללמוד על אישיותו של חברי או שאלו סתם חששות שווא? זקוקה לעזרתכם..............
אביבית היקרה, השאלות שאת מעלה חשובות ביותר, ומצביעות גם עליך כאדם הבשל לקשר ומוכן להתפשר ולהקריב. מה שחסר במכתב שלך הוא תחושת הבטן שלך: כיצד מסתדר תיאור הסיפור של זוגך, עם מה שהצלחת להכיר בו במשך 4 חודשים, שהם זמן לא מבוטל? בנוסף, אם זה קשר שנבנה על יסוד של אמון או לפחות על הבטחה לאמון כזה, מדוע לא תחשפי בפניו את חששותיך? אם הוא האדם המתאים לך, לא רק שהוא יבין את חששותיך ויאפשר לדון בהם, אלא יידע בעצמו שסיפור כזה עלול להרים גבה. כתבי לי חזרה. הקשובה.
שוב שלום לך בניגוד למה שעניתי לך בפעם הקודמת שכתבת (כתבת בשם, אני, כמדומני) לפי מה שאת מספרת כאן, הוא חיפש תירוץ כדי לא להתחתן עם ארוסתו. אני לא מאמינה שהוא ירצה לפרק את הקשר רק בגלל שלא הסכימה לחתום על הסכם ממון, יתכן שהוא הרגיש שאינו מוכן להינשא לה, אך אינני חושבת שזה חייב להעיד על פגמים באישיותו. לדעתי, על השאלות ששאלת, אף אחד לא יכול לענות לך, חוץ ממך כאשר תכירי אותו באמת ובתמים, 4 חודשים הם תקופה לא מספיקה כדי לדעת הכל על הבן אדם. אך אם יש דבר שמפריע לך, אסור לך, בתכלית האיסור לאכול את הלב מחששות, את חייבת לברר איתו הכל, אם אינו יכול להיות כנה איתך ולספר לך הכל, אז אולי יש לך סיבה לחשוש, אבל בשום פנים ואופן אל תבזבזי את הזמן, אם זה מציק לך, תבררי, אל תסבלי, זה לא מגיע לך. את צריכה להיות מאושרת עם בן הזוג שלך, חששות רק יפרקו את הקשר. קשר צריך להיות מושתת על אמון הדדי ופתיחות דברי איתו בהצלחה
ענת, החזרת לי תשובה במקום לכותבת השאלה מקורית. אני עניתי לכותבת. שלחי תשובתך אליה.