לתת את הלחי השניה ?
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
עד כמה צריך האדם לשתוק ולסבול ? יש סיפור , שמביא אותו הרמב"ם: חסיד אחד נסע בספינה, והיו שם כמה אנשים רעים. ראו שמדובר בחסיד ותמים והחלו להתקלס בו כדרך הריקים. והחסיד יושב מצטנף בפינתו ומתדבק בקב"ה ולא שם ליבו לכל הצחוקים והלעג. עד שקם אחד נבזה וחדל אישים, ולא פחות , נעמד מעל החסיד והטיל עליו את מימיו. (השתין עליו, בעברית מדוברת). חלאת אדם. ואז, החסיד שלנו, במקום לקפוץ ולהתרגז, לתדהמת כל האנשים, חיוך רחב עלה על שפתיו והוא נשאר שליו ורגוע. וכששאלוהו אחר כך , על ולמה שמח, אמר החסיד: הרי זה לי היום הכי מאושר בחיי, שהגעתי לבזיון היותר גדול שיכול להיות, ובכל זאת שתקתי והבלגתי. זה הסיפור. והשאלה שלי היא, האם אכן כך צריך לנהוג ? האם העיקר הזה לתת את הלחי השניה, הוא לא עיקרון פסול של הנוצרים ?
כול החיים בעלי משתין עלי ואני מבליגה ! :-)
מה בדבר "עין תחת עין"? "שן תחת שן"? לא!!!!!!!! לא צריך לתת את הלחי השניה. ומדוע אדם צריך להיות מושפל ולחייך? צריך להגיב אבל בחוכמה. גם תגובה יכולה להיות מכובדת. ובכל זאת, אם החסיד הזה הרגיש שזה היום המאושר בחייו אז......... קטונתי מלומר מילה אחת נגד תגובתי או חוסר תגובתו. בכל אופן, אני לא אוהבת את הסיפור שלומי. יש לך סיפור אחר בשבילי? טופזינקה.
