אני לא מבינה.........

יש לי חברה מהעבודה יושבת במשרד שלי.......... יש לנו נוהג בעבודה. צהריים אנו כל הבנות זוללות יחדיו. לאחרונה קצת התנתקתי. (עברתי תקופה קשה), קורה לא? במקום לאכול איתם ישבתי מול המחשב לבדי או ישבתי עם חברה אחרת ממשרד אחר. לא כל יום (כמעט כל יום). החברה מהמשרד עכשיו בקושי מדברת איתי........ אני אוהבת אותה אבל לא מבינה אותה. אתמול שוחחתי איתה בטלפון, שאלתי אותה " מה את לוקחת דברים קשה?" די, מספיק..... (אני לא חייבת לפרט מה עובר עלי). ובכל זאת היא ממשיכה להיות עוקצנית, לא נעימה ועם פרצופים חמוצים............ לי זה מפריע, אני אוהבת אותה, גם לא נעים לעבוד כחה............. ומצד שני לא רוצה להתחנן שהיא תתנהג אלי יפה, אני לא חושבת שעשיתי לה משהו רע, אני לא חייבת לאף אחד שום דבר, מותר לי לשבת עם מי שאני רוצה, לאף אחד אין בעלות עלי לפעמים אני כאן לפעמים אני שם. אני לא יודעת מה לעשות, אוף אני שונאת מריבות טיפשיות וקטנוניות. זקוקה לעצתכם החכמה. טופזינקה

ותדברו, תפטפטו, ויהיה נחמד , מה דעתך ?

התנפלתי עליה ..................... אחזתי אותה חזק והתנפלתי עליה בחיבוק אדיר והודעתי לה מפורשות שעלי לא כועסים!!!!!!! ואם יש לה מה לומר לי אפשר לדבר. הסברתי לה שיש אנשים שלא איכפת לי שיעשו לי פרצופים חמוצים אבל לה אני לא מרשה, אין לה את הזכות הזאת אצלי. תודה בכל אופן טופז

לא יקרה שום אסון אם תזמיני גם אותי (סנדוויץ עם דג סלמון עלי בזליקום גרד של גבינת עיזים ושני זיתים שחורים מגולענים--דרישה צנועה ובסוף קפה בלי חלב כי בבוקר הייתי עם הקצב)