לאורלי

אורלי בוקר טוב קראתי הבוקר את ששלחת אתמול. אני מבינה שיש לך רגשות אשמה כלפי אימך. אולי זה טיבעי שכן אין בת מושלמת היחסים שלנו עם הורינו הם מאוד אמביוולנטיים: יש בהם אהבה שנאה כעס , תמיכה, בטחון, אכזבה... הכל מכל טוב, כמובן שאחרי שהורה הולך לעולמו אנחנו נוטים לעשות אידיאליזציה של האדם שנפטר, ומרגישים שהיינו לא בסדר. ראי זאת כתופעה טיבעית ותשתדלי לא להכות על חטא, תשאירי את זה ליום כיפור... אורלי תנסי למצוא בחמותך דברים חיוביים . קחי בחשבון שהכעס עליה קשור גם עם אובדן אימך. יש מצבים שמאמצים את החמות לאם. אני מבינה שזה אינך יכולה לעשות, אולי את כועסת עליה כי את זקוקה לה והיא לא יכולה למלא את הצורך הזה ?

הי גיתית, תודה לך על תשובתך...ואכן על אף שאני לא שומרת בד"כ השנה צמתי בשביל אמא...וגם אני נמנעת מלאכול לא כשר. עם מצוי בי כעס על חמתי הוא יותר בגלל שהיא ניסתה תמיד להשתלט עלי, לקחת אותי מאימי...דבר שבשום פנים ואופן לא איפשרתי לה. אמא ידעה את זה, כי התריעה אותי בפני העניין, היא הרגישה נבגדת... אני גם כועסת עליה בגלל היחס שלה לילדיה...ההעדפה הברורה שלה לביתה הבחורה על פני השתיים האחרים. השובניסטיות שלה כלפי בנות...שהכי שווה זה להביא בנים לעולם...ומה שבעצם גרם לאמצעית להרגיש מחוסרת אהבה ולא רצויה. כשאני הייתי בהריון היא אמרה לי שבנות זה כיף אבל בנים זה -חובה- אני אישית לא רציתי להגיד לה את מין הילוד, אבל בעלי כל כך התגאה שהיה חיב לספר לה... ובכלל, היא מפגינה חוסר רגישות וחוסר טקט לא נורמלי. היא בכלל לא מודעת לכך שהיא פוגעת באנשים, היא רק נפגעת כל הזמן מאחרים...מעניין למה... אני הייתי צריכה לקבל טיפולי פוריות, ובזמן שעברתי את זה במקום סימפטיה היא כל הזמן סיפרה לי על הנכדים של החברות שלה...ואיך מי שעובדת איתה נכנסה להריון מבלי לתכנן את זה. היא פשוט טמבלית! שלך, אורלי

היי חמותך נשמעת לי חסרת רגישות בזמן שאת זקוקה להרבה מאוד התחשבות במיוחד בתקופה קשה כמו שאת עוברת עכשיו. אני רואה שאת מבינה שהיא לא נבונה , בלשון המעטה, הניחי לה , התרחקי ממנה, אין לך הרבה ברירות, השקיעי בתא המשפחתי שלך כדי שילדיך יגדלו אחרת , ללא אפליות, לפחות את תדעי איזה שגיאות לא לעשות. אורלי מצאי לך נחמה במקומות אחרים: חברים, אבא, חוגים ובעיקר בבעלך ובילדים. הרבה כוח ואופטימיות שלך גיתית