טיפול בקרוב משפחה סעודי
דיון מתוך פורום תמיכה הדדית
בן-זוגי הפך לסעודי לאחר מחלה קשה. קיבלנו מטפל מהביטוח הלאומי, אבל בלילות זה רק אנחנו שנינו. איך מסתדרים שני אנשים מבוגרים, כשהם במצב כזה? יש קשיים טכניים ויש קשים רגשיים. אני מבקשת לשמוע מניסיונם של אחרים במצב כזה. תודה.
שלום לך.... אפשר לדעת מזאת אומר סעודי ??? כי לא הבנתי אותך ממש ... כל טוב מנהלת הפורום הגברת ספיר
'סעודי' משמעו: נזקק לעזרה בהליכה, קימה, ישיבה. שולט (חלקית) בעשיית צרכים. כרגע הוא במצב חולשה כזה, שהוא מתקשה להרים ספל (מאג) מלא ויש למזוג לו את המשקה לספל לא גדול (הוא לא יכול להרים קנקן או בקבוק מלא). קשה לבן-זוגי וקשה גם לי. אני מרגישה שאני צריכה תמיכה ידידותית! בימים הראשונים, בשבועות הראשונים, הרגשתי שאני הולכת לאיבוד, בעיקר בגלל אי-היכולת של בעלי לשלוט בסוגרים. גם עכשיו אני לא כל כך יודעת איך עומדים בזה. בכלל, יש בי זאת כזאת תערובת של רגשות! הרגשתי צורך להתייעץ, לשמוע אחרים במצבי, ולא מצאתי. חיפשתי במקום מגוריי - שאלתי בקו"ח, שאלתי בעמותה למען הקשיש - אך כנראה שאנשים במצבי נרתעים מלדבר על הקשיים שלהם. אולי בפורום כזה גדול יימצאו כאלה שיהיו מוכנים לשתף ולהשתתף בבעיות וקשיים של בני זוג החיים עם אדם סעודי. ליריקה
שלום לך! טיפול בבית בבן זוג סיעודי מחייב השקעת משאבים רבים, כספיים ונפשיים. זו התמודדות קשה ביותר בעיקר לך כבת זוג, שעלייך מוטל כל הנטל. על מנת שגם את לא תיקרסי ואז יהיו בבית שני אנשים חולים, כדאי לך להתחיל לבדוק בתי אבות בסביבה הקרובה. אני יודעת שההחלטה קשה, אבל לטפל באדם סיעודי בבית לאורך זמן, המחיר הוא כבד. חיזקי ואימצי.
אני לא מוכנה, עדיין, להעביר את בן-זוגי לבית אבות. עד כמה שאני מכירה אותו, הוא ידעך שם לאיטו. איך אפשר לחיות עם רגש אשם כזה?!